"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר בהודו: 7,000 מוטציות לקורונה

סיבה לדאגה? מכון מחקר בהודו זיהה אלפי זנים של הנגיף בתת היבשת בלבד • "דווקא הזן המקורי פחות מצוי במדינה, הנגיף ימשיך להשתנות"

,עודכן
"צורך לאומי לעקוב אחריו". נגיף הקורונה, אילוסטרציה // צילום: אי.אף.פי // "צורך לאומי לעקוב אחריו". נגיף הקורונה, אילוסטרציה

חוששיםממוטציות של הקורונה? ובכן המועצה העליונה למחקר מדעי ותעשייתי בהודו הודיעה כי היא זוהו במדינת הענק7,000 מוטציות שונות של הנגיף, חלקן עם פוטנציאל סיכון ממשי.

הודו: מיליונים נדבקו בקורונה // צילום ארכיון: רויטרס

מנהל המועצה המדעית של החברה ​​ד"ר ראקש מישרה, הודיע היום (שלישי)על ממצאי המחקר. "אנחנו עוקבים אחרי הנגיף וחוקרים אותו מאז שהוא הופיע בהודו", אמר מישרה, "חשוב לציין שלא כל מוטציה הופכת לגרסה חדשה ומסוכנת של הקורונה שיש לעקוב אחריה, אבל יש צורך לאומי בוער להמשיך לרצף את הגנום של כל אחת שמתגלה בהודו כדי לראות מה ההיבטים וההשלכות שלה".

ממשלת הודו ומכוני המחקר שלה נכנסו לתחום חקר נגיף הקורונה אחרי שהתברר כי בעולם מתפשטות מוטציות חדשות שמחייבות מעקב. מה שעורר את ההודים הייתה העובדה כי הזן הבריטי והזן הברזילאי מתפשטים מהר ומדבקים יותר בעולם, דבר שיכול לאיים על האוכלוסייה הענקית של הודו - שחלקה הגדול עניופגיע במיוחד לנזקי הנגיף.

"צורך לאומי לעקוב אחריו". נגיף הקורונה, אילוסטרציה // צילום: אי.אף.פי
"צורך לאומי לעקוב אחריו". נגיף הקורונה, אילוסטרציה // צילום: אי.אף.פי

בשל זאת, ממשלת הודו הקימה קונצרן ענק של עשרה מכוני מחקר ברחבי המדינה, שעוסקים במעקב אחרי התפתחות הנגיף – אחד מהם הוא המכון שפרסם את הממצאים המדאיגים.

ד"ר מישרה סיפר כי "דווקא נגיף הקורונה המקורי פחות מצוי בהודו. אנחנו נתקלים במוטציות מקוריות כמו N440K ועלינו להתאמץ יותר לזהות את הזנים של הנגיף שמתפשטים במדינה. אנחנו חקרנו לבד 5,000 זנים, אבל אין זה הסוף לשינויים שיעבור הנגיף".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר