קרנות הנאמנות חזרו לשווי הנכסים טרום הקורונה

קרנות הנאמנות כיסו כמעט את כל הפסדיהן מתקופת הקורונה - כך עולה מסקירה שערך צבי סטפק, מבעלי מיטב דש.

"רכבת ההריםבשוקי המניותגרמה לתנודתיות גדולה מאוד בנכסי קרנות הנאמנות", מתאר סטפק את השנה החולפת, שהחלה במחיקה של 30% מתעשיית הקרנות וכעת רחוקה רק 3% משיאה.

בשיא המשבר, עד 23 במארס 2020,איבדו הקרנות102 מיליארד שקלים, וירדו לשווי של עד 255 מיליארד שקלים בתחתית. "שני חלקי התעשייה הזו, האקטיבית (המסורתית) והפסיבית (שכולה מסורתית) נפגעו באותה מידה", מסביר סטפק.

קטגוריית ההשקעה שנפגעה בשיעור הגבוה ביותר הייתה, באופן מתבקש, הקרנות האקטיביות המתמחות במניות שנכסיהן התרסקו בשיעור של כ־40%. קטגוריות ההשקעה שנפגעו הכי פחות היו אלה של הקרנות הכספיות - הסולידיות ביותר - שנכסיהן נפגעו בכ־11%, כמו גם הקרנות המתמחות באיגרות חוב (אג"ח) חו"ל שנכסיהן הצטמקו בכ־16%. הקטגוריה שאיבדה הכי הרבה נכסים היתה זו של קרנות אג"ח כללי שהצטמקה בכ־28 מיליארד שקלים.

ב־11 החודשים האחרונים נרשמה התאוששות מרשימה של תעשיית הקרנות כולה, שזינקה ב־36% מאז שיא השפל ועומדת כעת על רמה של כ־347 מיליארד שקלים. בפרק זמן זה התעשייה גייסה כ־27.8 מיליארד שקלים, ובנטרול הקרנות הכספיות שהמשיכו לפדות, הגיוס הסתכם בכ־32.7 מיליארד שקלים.

כלומר, התעשייה המסורתית (ללא כספיות) גייסה כ־32.7 מיליארד שקלים לעומת יציאת כספים בפרק הזמן של המשבר בסך של כ־42.5 מיליארד שקלים, מה שאומר שלא כל הכסף שיצא ממנה גם חזר אליה, אלא רק כשלושה רבעים ממנו.

הזהירות משתלמת

בתקופה זו נרשם פער משמעותי בין קצב ההתאוששות של הקרנות האקטיביות המסורתיות שעומד על כ־31% - לבין קצב ההתאוששות בנכסי הקרנות הפסיביות (הנשענות על ביצועים ארוכי טווח) שעומד על שיעור כפול מזה של 60%.

כלומר הזהירות והסבלנות במקרה זהמשתלמות.גם בתוך התעשייה הפסיבית היה פער גדול מאוד בין הקרנות המחקות - שאינן נסחרות בבורסה - ושנכסיהן צמחו בכ־90%, לבין קרנות הסל הבורסאיות שנכסיהן עלו בכ־46%. קטגוריית ההשקעה שהתאוששה באופן החזק ביותר היתה זו של הקרנות המתמחות במניות, הן בישראל (גידול של כ־69%) והן ובמיוחד של הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שהיקף נכסיהן הכפיל את עצמו (102%).