"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החיסון יכול להציל אותך ואת התינוק

הקורונה היא מחלה קשה ללא טיפול, והיא הורגת • מתוך הבנה שאין בזה סיכון, ההמלצה הגורפת היא להתחסן בכל שלבי ההיריון • מנהל ביה"ח ליולדות "ליס" בטור מיוחד

,עודכן
אישה הרה מתחסנת בגבעתיים // צילום: יוסי זליגר // אישה הרה מתחסנת בגבעתיים

גוף האדם לא יודע לתרגם את החומר הגנטי שבחיסון ל-ד.נ.א.

לכן הוא לא יכול לגרום למוטציות ולא יכול לעשות מום בילדים - ומדובר אך ורק בפייק ניוז. הוא גם לא גורם לבעיות בפריון או להפלות. אבל בהנחה שהמחלה קשה יותר בקרב נשים בהיריון - החומר הגנטי שבחיסון נחוץ מאוד.

בחודשיים האחרונים, בעקבות הזנים החדשים, או בשל שינוי ההתנהגות של הווירוס, אנחנו יודעים היום שהיריון כשלעצמו - בניגוד למה שהיה פעם בתחילת המגפה - הוא גורם סיכון.

כיום, כשאישה בת 30 בהיריון ובריאה, היא בעצם צריכה להבין שהיא למעשה בת 60 עם סוכרת ויתר לחץ דם. ההיריון כשלעצמו הוא מתעדף חומרה.

אנחנו יודעים גם שמצב העובר מושפע באופן עיקרי ממצבה של האם, אך האישה לא מעבירה את הווירוס לעובר בתוך הרחם.

עולם שלם עסק במציאת חיסון, ולכן הוא הגיע בפרק זמן קצר. ברור לנו מאליו שהחברות שבדקו את החיסונים לא בדקו נשים בהיריון.

מכיוון ששום חברה לא בודקת שום תרופה על נשים בהיריון, גם אקמול לא נבדק על נשים בהיריון. גם אנטיביוטיקה הכי פשוטה לא נבדקה על נשים בהיריון.

שום חברת תרופות לא בודקת מחקרים על נשים. כשרוצים לבדוק תרופה, בודקים אותה על גברים, ואם נמצא שהיא יעילה - אומרים "נשים דומות לגברים, ולכן ניתן את התרופה".

קופות החולים החלו לחסן נשים בהיריון ובני 35 ומעלה // צילום ארכיון: שמואל בוכריס ומשה בן שמחון

אבל מתוך ההבנה שנשים חשופות בהיריון למחלה קשה יותר, ומתוך הבנת המנגנון שלפיו החיסון אינו מסוכן - מובן לנו מאליו, מתוך הבנת הביולוגיה של החיסון, שהוא לא יכול לגרום לצרות.

בתחילת הדרך חיכו עם החיסון לנשים הרות, כי חשבו שהמחלה לנשים בהיריון אינה קשה יותר.

ברגע שהבינו שהמחלה בהיריון היא יותר קשה, באו כל ארגוני הבריאות האמריקניים, האירופיים והקנדיים ואמרו: אי אפשר להחריג נשים בהיריון.

כל הפציינטיות שלי התחסנו. זו מחלה קשה שאין לה טיפול, והיא הורגת גם נשים. מתוך הבנת המנגנון שאין בזה סיכון, ההמלצה הגורפת כיום היא להתחסן בכל שלבי ההיריון.

הכותב הוא מנהל בית החולים ליולדות "ליס" באיכילוב

הביאה לדפוס: דניאל רוט-אבנרי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר