"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התוכנית: להוזיל את המוצרים הבריאים

משרד הבריאות יוזם: שינוי של סוגי המזון בפיקוח • מלח, חמאה, גבינות עתירות שומן ולחם לבן יוצאו החוצה, לחם מקמח מלא וגבינות דלות יוזלו

,עודכן
מדף מוצרי חלב. עדיפות לדלי שומן. צילום: יהושע יוסף

במטרה להפוך את המזון הבריא יותר גם למשתלם יותר, מבקשים במשרד הבריאות לעשות סדר ברשימת מוצרי המזון שמחיריהם בפיקוח.

במשרד מציעים להוציא מהפיקוח את הלחמים האחיד, הלבן והכהה. עוד מומלץ להוציא מהפיקוח את מלח המטבח ומוצרים שלהם שיעורי שומן גבוהים, דוגמת שמנת חמוצה 15 אחוז או גבינות צהובות עתירות שומן.

במקום המוצרים האלה יוכנסו לפיקוח לחם מקמח מלא, גבינה לבנה וקוטג' עד 5 אחוזי שומן. ברגע שיהיו בפיקוח, מחירם יירד והם יהפכו לברירת המחדל עבור מי שידם אינה משגת.

"במסגרת התוכנית לאורח חיים פעיל ובריא חשבנו להכניס לפיקוח שורה של מוצרים בריאים", הסביר פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד, "אבל המדיניות של משרדי האוצר והתמ"ת היא לא להכניס עוד מוצרים לפיקוח

בטענה שזו לא דרך טובה להורדת מחירים, ולכן ביקשנו לעשות החלפות: להוציא חמאה ולהכניס מוצרי חלב דלי שומן. לא הגיוני שלחם מקמח מלא שהוא בריא יותר יעלה פי 4-3 יותר מלחם לבן. נוסף על כך, יצרני הלחם מפסידים על הלחם האחיד ומייקרים עוד יותר את הלחם הבריא יותר".

פרופ' גרוטו העביר את ההצעה לעיון משרדי האוצר, התמ"ת והחקלאות וכתב: "הנטל הכלכלי של ההשמנה מוערך בכ־6 מיליארד שקלים בשנה ועלויות טיפול במחלות כרוניות מוערכות ב־9 מיליארד שקלים בשנה. החלפת חלק ממוצרי המזון שבפיקוח במזונות שהם חלופה בריאה יותר - משמעותה עידוד האוכלוסיות החלשות כלכלית לשנות הרגלי תזונה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר