"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הגרמנים כשלו בהעמדת נאצים לדין"

בכיר בוועד אושוויץ הבינלאומי יצא בביקורת קשה על יחסה של מערכת המשפט הגרמנית לפושעים נאצים • "העובדה שרק עכשיו הם נשפטים מעידה על מחדל"

,עודכן
שומר נאצי בכניסה למחנה ריכוז, 1943, לצד רכבת עמוסה באסירים // צילום: Getty Images // שומר נאצי בכניסה למחנה ריכוז, 1943, לצד רכבת עמוסה באסירים

אחד מבכירי "ועד אושוויץ הבינלאומי" - גוף המייצג את ניצולי מחנה ההשמדה הגרמני אושוויץ-בירקנאו ופועל למען זכר הנרצחים במקום, יוצא בביקורת קשה על יחסה של מערכת המשפט הגרמניתלפושעים נאצים. הסופר הגרמני כריסטוף הויבנר, המכהן כסגן נשיא הוועד הבינלאומי, קובע שמערכת המשפט הגרמנית כשלה במשך עשרות שנים למצות את הדין עם פושעים נאצים.

"הידיעה, שפושעים ששירתו במחנות יכלו בדרך כלל להמשיך בחייהם ללא מפרע, מבלי שיהיו חייבים לתת בפני בתי משפט גרמניים דין על מעשיהם העיקה על הניצולים לאורך כל חייהם", אומר הויבנר בתגובה להחלטת התביעה במדינת המחוז ברנדנבורג לפתוח בהליכים משפטיים נגד אדם בן 100, ששירת כשומר במחנה הריכוז זקסנהאוזן, ואישה בת 95 שעבדה כמזכירה במחנה הריכוז וההשמדה שטוטהוף. ההחלטה בעניין התקבלה בתחילת החודש.

"העובדה שרק עכשיו מעמידים לדין מעידה על מחדל וכשל של מערכת המשפט הגרמנית, שנמשכו עשרות שנים", מדגיש הויבנר, "עבור הניצולים לא מדובר בנקמה אלא בעשיית צדק, לכן המשפטים האלה חשובים למרות גילם המתקדם של הפושעים והניצולים-הקורבנות".

בשנים האחרונות החלה התביעה הגרמנית להעמיד לדין אנשים שמילאו תפקידים שונים במערכת השמדת היהודים שניהלה גרמניה במלחמת העולם השנייה, בעיקר שומרים במחנות ריכוז.

הליכים משפטיים אלו התאפשרו בעקבות התקדים המשפטי שהתקבל במשפט שנערך בגרמניה לג'והן איוואן דמיאניוק, שהואשם בשותפות לרצח כ-30,000 יהודים במחנה ההשמדה סוביבור בהיותו שומר מחנה. השופטים קיבלו את עמדת התביעה, לפיה שירות במחנה השמדה היווה תרומה פעילה לרצח, למרות שלא ניתן היה להוכיח מעורבות ישירה של הנאשם ברצח.

פושעים נאצים רבים לא הועמדו עד אז לדין בגרמניה, מאחר שלא ניתן היה להוכיח מעורבות ישירה שלהם בהשמדת היהודים. דמיאניוק אמנם הגיש ערעור על פסק הדין נגדו, אך מת בכלא בגרמניה בטרם החל הדיון בערעורו, וכך הפך התקדים ליסוד המשפטי המאפשר העמדה מאוחרת לדין של אנשים שהיו מעורבים במערך ההשמדה והדיכוי הנאצי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר