היעד של ארדואן: חוקה חדשה לטורקיה

שנת 2020 היתה רבת תהפוכות בטורקיה, החל מנגיף הקורונה, דרך השאלה האם הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן ישלח את המדינה לבחירות בזק – ועד להתפטרות שר האוצר וחתנו, בראק אלבייראק. ובכל זאת, לא מן הנמנע ששנת 2021 תהפוך למשמעותית לא פחות – עם חוקה חדשה.

בכינוס סיעת מפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) בפרלמנט, הנשיא נשמע הרבה יותר ברור מפעמים קודמות בנוגע לסוגיית החוק החדשה – ואמר כי "הבשילו התנאים להכנת חוקה חדשה". לדבריו, "הגיע הזמן שהמדינה תפסיק לרדוף אחרי תיקון החוקה הקיימת – ותיצור אחת חדשה". עד היום, ארדואן פעל כדי לתקן את החוקה הרביעית, שנחקקה בשנת 1982.

החוקה הזו – הרביעית בתולדות הרפובליקה - אושרה במשאל עם, לאחר שהחוקה משנת 1961 בוטלה עם ההפיכה הצבאית ב-1980. חוקה זו אושרה ברוב עצום של 92% מהקולות, צמצמה את זכויות הפרט, ביטלה את הסנאט – והעבירה סמכויות רבות למערכת הביטחון, ובמיוחד למועצה לביטחון לאומי ולצבא. העובדה כי מי שכתבו את החוקה הזו היא אנשי צבא הפכה את כלל סעיפיה לשנויים במחלוקת – על אחת כמה וכמה מצד ארדואן ואנשיו.

"לתקן סעיפים מסויימים בחוקה הקיימת זה לא מספיק", המשיך ארדואן, "החוקה החדשה צריכה לקבל תמיכה מכולם, או לפחות מהרוב המכריע". מאז 1982, בטורקיה אישרו לא פחות מ-19 תיקונים בחוקה. הנשיא ציין כי השותפה הקואליציונית, מפלגת התנועה הלאומית (MHP), תומכת בחוקה החדשה. אין זה מפתיע, שהרי לפי סקרים מעודכנים – מפלגה זו רחוקה למדי מלעבור את אחוז החסימה בבחירות הכלליות שצפויות להתקיים ב-2023.

התהליך לכינון חוקה חדשה בטורקיה הוא ארוך מאוד: בראש ובראשונה, יש צורך ללכת למשאל עם. אם וכאשר, העם ייאשר את כינון החוקה החדשה, אזי הפרלמנט יידרש להרכיב ועדה מיוחדת, שתורכב מחברי פרלמנט מכלל המפלגות באופן פרופורציונלי, והיא זו שתגיש למליאת הפרלמנט - את טיוטת החוקה החדשה לאישור.

"כל המפלגות צריכות להצטרף לתהליך הכנת החדשה", סיכם הנשיא הטורקי שאף הכריז: "אנחנו מעוניינים שהחוקה החדשה שלנו תעניק דוגמא לעולם. אנחנו נצטרף ליצור טיוטת החוקה הכוללת והמסודרת ביותר. החוקה החדשה שלנו תשקף את שאיפותינו הלאומיות, ותעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו לרגל 100 שנה לרפובליקה".

"אם וכאשר רוצים להציע שינוי בחוקה הקיימת, צריכים לפחות 200 חברי פרלמנט שייאשרו את הצעת התיקון, ואילו כדי שהתיקון יאושר בפועל - יש צורך בלפחות 400 חברי פרלמנט שיצביעו בעד", אומר ל"ישראל היום" ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובמרכז משה דיין אוניברסיטת תל אביב. "הבעיה הנוכחית של ארדואן היא שכרגע אין לו 400 חברי פרלמנט בקואליציה, אלא רק 338 שיכולים להצביע בעדו".

ד"ר כהן ינרוג'ק מוסיף כי "אם ארדואן רוצה להעביר את אישור החוקה למשאל עם, הוא נדרש לאישורם של לכל הפחות 360 חברי פרלמנט. זהו מהלך מתוחכם מאוד של ארדואן שמעוניין 'לכרסם' באחדות האופוזיציה שהיא לא מאוחדת במילא.

האלמנט שמאחד את האופוזיציה, שמורכבת מהלאומנים, מהכורדים ומהחילונים, הוא 'שנאת ארדואן'. למעשה, מה שארדואן עושה זה במקום להיגרר בסדר היום הלאומי אחרי מחאות האופוזיציה, דוגמת ההפגנות באוניברסיטת בואזיצ'י, הוא מייצר סדר יום חדש, אלטרנטיבי משלו".

החוקר הבכיר מסכם כי "ארדואן גורר את היריב לסדר היום שלו. מעבר לכך, בהתחשב בכך שמדובר בכינון חוקה חדשה ולא בתיקון סעיפים מסוימים בחוקה הקיימת – ייתכן שארדואן יילך למשאל עם בנושא גם ללא אישור כלשהו מצד הפרלמנט. מעבר לכך, לא מן הנמנע שאם ארדואן יצליח להעביר את החוקה החדשה במשאל עם – הוא ינצל את המומנטום החיובי מבחינתו לקראת הבחירות הכלליות שצפויות להיערך ביוני 2023".