"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחריות הספורט במאבק העיקש באנטישמיות

על רקע יום השואה הבינלאומי, יו"ר המרכז לאימפקט יהודי, רוברט זינגר, מדגיש את החשיבות של הספורט בשינוי חברתי

,עודכן
צילום: Gettyimages // אוהדים בליגה הגרמנית עם דגלי ישראל

מאז ומתמיד ידע הספורט לזהות תהליכים חברתיים רגע לפני שהם פורצים אל עבר החברה כולה. תופעות של אנטישמיות, גזענות ושנאה מצאו ביטוי במגרשי הספורט לאורך השנים כמפלט לדעות חשוכות שמתקבלות פחות בהבנה כאשר לא מדובר בשדה הספורטיבי.

התהליך הזה פועל כמובן גם הפוך. לאחרונה ראינו כיצד הצטרפותם של כוכבי ספורט למאבק חברתי, כפי שהתרחש בארצות הברית, יכולה להיות אחד הגורמים המשפיעים במשחק הפוליטי. דמויות כמו שחקן הכדורסל לברון ג׳יימס משפיעות בעזרת הרשתות החברתיות על עשרות מיליונים ברחבי העולם וכוחם עולה לעיתים על כוחם של פוליטיקאים רבי דרג.

ספורטאים מספרים על אנטישמיות שחוו בקריירה

אחד האתגרים המרכזים שעומדים כרגע בפני העולם שלאחר הקורונה הוא המאבק בגזענות ובאנטישמיות ובפרט במגרשי הספורט. הגל האנטישמי שתפס את הכדורגל האירופאי ערב פריצת המגיפה היה עדות לכך שהמאבק על מיגור תופעות מסוג אלו, עוד רחוק מסיומו. המגיפה העניקה דחיפה נוספת לאותן רגשות שנאה ואנטישמיות כאשר את מגרשי הספורט מחליפות הרשתות החברתיות. עבור מחרחרי השנאה מדובר במעין פסק זמן שבו הם מארגנים מחדש את מלאי התחמושת לקראת שובן של המתקפות האנטישמיות ועזיבתן את המרחב המקוון בחזרה אל השטח הפוליטי והחברתי.

מה יהיה כאשר יחזרו האיצטדיונים לאכלס קהל מחדש? מגרשי הספורט הם מקום בו הדור הצעיר והדור המבוגר חווים חוויה משותפת אשר ההשפעות שלה רחבות. 76 שנה לאחר שחרור אושוויץ נדמה שהצורך בהסברה ובחינוך גבוהים מאי פעם עד כמה שהדבר מפתיע ומעורר השתאות. השימוש בקריות נאצה ובדימויים אשר מוזילים את השואה ואת הזיכרון של אותם אירועים טראומתיים, הפך לפופולארי יותר ויותר במגרשי הספורט באירופה ובארצות הברית.

לפי ארגון הליגה נגד השמצה (ADL) ב-2019 מספר האירועים האנטישמיים בארצות הברית גדל בכ-12 אחוזים לעומת השנה הקודמת בעוד שמספר התקיפות גדל ב-56 אחוזים. מי שחושב שמגרשי הספורט נמלטים מהסטטיסטיקה הזאת, טועה כמובן.

הספורט הוא סיסמוגרף חברתי מהמעלה הראשונה ועלינו להקפיד להקדים ולזהות את כיוונה של המחט. העדויות הרבות המצטברות מראות שהיעדר הזיכרון והשכחה את אשר התרחש לפני 76 שנה, מחייבות אותנו להגיב ולהגיב במהרה, זהו תפקידנו.

"לספורט יש את היכולת לשנות את העולם. יש לו את הכח לעורר השראה ויש לו יכולת לאחד את העולם בדרך שלמעטים יש" טען נלסון מנדלה. שימוש בכוכבי ספורט ושגרירי ספורט ברחבי העולם כדי להילחם בתופעות כמו אנטישמיות ולהעניק לדור הצעיר ידע בכל הקשור לשואה חשוב במיוחד בימים אלו בהם סוכני הידע משתנים, ו"הפייק ניוז" תופס את מרכז הבמה. על כן יצא המרכז לאימפקט יהודי, אשר אני עומד בראשו, לקמפיין מיוחד בהשתתפות גדולי הספורטאים מהארץ ומהעולם ששיתפו בחוויות אישיות שלהם ובסיטואציות בהן נתקלו באנטישמיות וגזענות, וכיצד לספורט יש כח אדיר להלחם בתופעה.

הגיבורים הספורטיביים של הדורות הצעירים צריכים לנצל את מעמדם כדי להקנות ידע ולהזכיר את אשר התרחש בעולם באמצע המאה שעברה. לזכור ולהזכיר כי יש מי שדואג בכל עת שהדברים יסולפו וגרוע מכך ישכחו מהשיח ההיסטורי. יש לקוות שיותר ויותר כוחות משפיעים בעולם הספורט יצטרפו למאבק הזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר