"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לחוצים בסגר? זו הדרך להתמודד עם אכילה רגשית

גם אתם מוצאים את עצמכם הולכים כל רגע אל המקרר כדי לבדוק מה יש עוד לאכול? קוראים לתופעה זו לרוב אכילה רגשית • כך תצליחו להתגבר

,עודכן
צעירה אוכלת מול המקרר (אילוסטרציה), צילום: Getty Images

זה קורה לכולנו, במיוחד ברגעי משבר שבהם העצב והגעגוע ממלאים את הלב. אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים מה לאכול בתוך המקרר או שאנחנו מחסלים את מגירת החטיפים.

כולם מכירים את הרגע הזה שבו אתם אומרים לעצמכם בלב: "מגיע לי, היה לי יום קשה", ואז אתם מנסים למלא את הלב בהמון פחמימות ומתוקים בתקווה שזה ישמח, יעודד או יפתור את הבעיה. כמובן שזה לא פותר את הבעיה, וברוב המקרים רק מגדיל את הכאב.

משבר הקורונהמעלה את רף האכילה הרגשית של כולנו, ילדים ומבוגרים כאחד. חוסר הוודאות לגבי המשך המשבר והשלכותיו, הסגר שפוקד עלינו להישאר בבית עם הילדים וחסך מפעילות כיפית שתטעין אותנו קצת. אכילה שמטרתה לא להשביע רעב, אלא לפצות על רגשות שלילים לצורך נחמה רגעית, נקראת אכילה רגשית.

במקרים שבהם אכילה רגשית איננה מטופלת כראוי היא יכולה להתפתח להפרעת אכילה.אז מה עושים? הנה כמה כלים פרקטיים שיעזרו לנו לווסת את חווית הסטרס והאכילה הרגשית שנלווית אליה.

תזונה נכונה ומאוזנת

קיים קשר חזק בין תזונה לסטרס. מצבי לחץ גורמים לחוסר איזון וחולשת הגוף. לכן, תזונה בריאה ומאוזנת חשובה במיוחד במצבים אלו. תזונה נכונה תומכת בתפקוד תקין של מערכות הגוף, בניהם מערכת החיסון ומערכת העצבים ומשפרת ספיגה של חומרים חיוניים כמו ויטמינים ומינרלים.

תזונה בריאה // צילום: Getty Images
תזונה בריאה // צילום: Getty Images

חשוב שתכניסו בתפריט שלכם דגנים מלאים וקטניות - מקור מעולה לסיבים תזונתיים התורמים לתחושת שובע מאחר שהן גם מעלות בצורה הדרגתית את רמות הסוכר בדם. הן מלאות במינרלים וויטמיני B, המסייעים לגוף להתמודד עם מצבי לחץ ולייצר סרטונין המיוצר במוח. תוסיפו לתפריט שלכם שיבולת שועל, כוסמת, אורז מלא, גריסי פנינה, עדשים וגרגירי חומוס, וכן מזונות עשירים בוויטמין C ונוגדי חמצון שעוזרים לנו להתמודד עם נזקי הרדיקלים החופשיים במצבי סטרס. תוסיפו לתפריט שלכם גם קיוויי, פלפל אדום, פירות יער, אננס, תפוז וענבים.

מזונות שמעודדים ייצור של סרטונין, הורמון שאחראי על וויסות מצב הרוח שלנו. חשוב לצרוך תפריט עשיר בטריפטופן וניתן למצוא אותו בשקדים, אגוזים, בננה, קיווי ומנגו. רצוי גם לצרוך מזונות העשירים בחומצה פולית כמו עלים ירוקים ותרד.

מזונות עשירים בחלבון:במצבי לחץ הגוף מפריש רמה גבוה של קורטיזול שגורם לפירוק מואץ של חלבון היכול לגרום לחוסר ממנו. לכן חשוב לצרוך כמות חלבון מספקת, כשניתן להשיג חלבון מלא מהצומח או מהחי. מזונות מהחי: דגים, ביצים, בשר ועוף. מזונות מהצומח: פולי סויה, דגנים בשילוב של קטניה וסויה.

ניתן לצרוךחליטות תהמרגיעות כמו קמומיל, מליסה, קינמון, מנטה, לואיזה ומרווה במקום לחפש עוד משהו לנשנש.

צמחי מרפא

קיים עולם שלם של צמחי מרפא שיכולים לתמוך בכם במצבים מאתגרים. צמחים אדפטוגנים הם צמחי מרפא שתפקידם להגביר את כושר העמידות וחוסן הגוף במצבי לחץ סביבתי או רגשי. הם מסייעים לאיזון מערכות הגוף, בניהם מערכת העצבים ומערכת החיסון. צמחים אלו כוללים מרכיבים המפחיתים את הפרשתם של הורמוני הסטרס לדוגמא הקורטיזול. כדאי לפנות למטפל מוסמך שימליץ לכם על סוג הטיפול המתאים עבורכם.

תנו מקום לרגשות:רגשות קשים הם חלק ממניפת הרגשות שלנו, וצריך לתת להם מקום ולא להירתע מהם. אם לא ניתן להם מקום הם יבואו לידי ביטוי בצורות אחרות כמו אכילה רגשית. לפני שאתם אוכלים שאלו את עצמכם איך אתם מרגישים והאם אתם באמת רעבים, אתם תדעו את התשובה האמיתית.

הכותבת היא נטורופתית ומאמנת כושר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר