אחרי 11 שנה: הזר הוותיק ביותר עזב את חולון

המרכז הניגרי פטריק אובינה הוא כנראה השחקן הזר עם הוותק הגדול ביותר בקבוצת ספורט ישראלית, בטח שאת 11 עונותיו בישראל הוא עשה בקבוצה אחת - במועדון הכדוריד של חולון. אמש (ראשון), בחולון קיבלו החלטה להשאיל את אובינה לקבוצה אחרת, לאחר שבמועדון מימשו את מכסת הזרים, וזו הייתה החלטה לגמרי לא פשוטה - כשהבחירה הייתה צריכה להיעשות בינו לבין חברו ושותפו לדרך, פיליפ קאלו המקשר הניגרי, שיפתח את עונתו העשירית בחולון.

אובינה וקאלו למעשה לא פתחו את העונה, ונשארו בניגריה בתחילתה. לפני מספר שבועות הם נחתו בארץ, ובחולון היו צריכים לקבל החלטה מאחר שהשוער הבוסני המצטיין מירזה הסליץ' והמקשר הסרבי מילוש סאביץ' חתומים ושיחקו בשורותיה בחודשים האחרונים.

פציעה של קפטן הקבוצה בראל לנציאנו הובילה לכך שבחולון היו חייבים שחקן למרכז ההגנה, והבחירה נעשתה בקאלו. אובינה, שהגיע לחולון בגיל 19, חווה עימה המון לאורך השנים, ירידות ועליות ליגה, הגעה היסטורית לגמר גביע המדינה, ואת המסע המופלא של הקבוצה בעונה שעברה שנפסק בחסות הקורונה. כעת, בגיל 30 הוא מוכן לאתגר חדש, וגם מקבל בהבנה את ההחלטה של חולון.

"אני לא מופתע מההחלטה. זו הסיטואציה, ומקצועית - הם צריכים יותר את פיליפ מאשר אותי. אני מסתכל על ההחלטה הזו גם כטובה עבורי. ללכת אחרי כל כך הרבה שנים למועדון אחר, לאתגר חדש - זה משהו שגם אני צריך. זה יגרום לי לעבוד יותר קשה ויחזיר אותי גם לסטנדרט הגבוה שאני מציב לעצמי", מבהיר אובינה בריאיון לאתר איגוד הכדוריד. "במה אני בוחר? אולי אלך למכבי קרית מוצקין, אולי למכבי ת"א. אני יודע שיש עוד קבוצות שצריכות אותי, ואני רוצה להרגיש כבר את האתגר החדש".

אובינה מסכם את התקופה בחולון: "מדהימה. היו לי יחסים יוצאים מן הכלל עם כל מי ששייך למועדון. אני מאוד אוהב את העיר, וזה הרגיש לי לגמרי משפחה חמה ותומכת. התקופה ששיחקתי בחולון היא בהחלט יוצאת דופן עבור שחקן זר. לשחקן זר מאוד חשוב להרגיש שגם אוהבים אותו חזרה, ולאורך השנים האלו הרגשתי שמקבלים אותי כישראלי לכל דבר ולא כזר, ונתתי עבורה את הלב.

"החלום שלי היה לקבל תעודת זהות, ולצערי זה לא אפשרי. אני מרגיש הרבה יותר ישראלי מאשר הרבה שחקנים זרים אחרים ששיחקו כאן. השחקנים בכל הליגה רואים בי כישראלי, ולא כזר מניגריה. בטוטאל אני עוד מעט 12 שנה בישראל. במועדון שלי וכל האנשים מסביב תמיד נתנו לי להרגיש בבית. חבל, כי גם היה לי לאורך השנים חלום לשחק בנבחרת ישראל. מצד שני, אני רק בן 30 ויש לי עוד כמה שנים טובות לשחק - אולי יהיה לזה גם 'האפי-אנד'".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות