"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יהורם גאון: "לשמור כשרות זה לא נטל"

הזמר הסביר שלדעתו לא יהיה צורך בצו נגד הכנסת חמץ לבתי חולים אם יהיה ויתור הדדי: "לא ללחוץ, לא לבקש דברים מקוממים, לא לכפות ולא בג"ץ"

,עודכן
יהורם גאון // צילום: פיני סילוק // "רעיון החרות שהוא עיקרו של החג נשכח". יהורם גאון

בג"ץ אישרהכנסת חמץ לבתי חולים לפני כשבוע, וליהורם גאוןהיה הרבה מה לומר בנושא. בפוסט שהעלה לעמוד הפייסבוק שלו אמש (שבת) סיפר הזמר על היהדות שעל ברכיה גדל, ואיך לדעתו ניתן לפתור בעיות בין אלה שרוצים מדינה יהודית לאלה שמעדיפים הפרדת דת ומדינה. "גדלתי בְבית שראה במצוות הדת סמלים של תרבות יהודית", פתח גאון את הפוסט, "מעולם לא ראינו במצוות נטל אלא אוצר בלום, היה לי אב שראה בפסח סמל כלל עולמי לחרות האדם, שראה בשבת נכס סוציאלי חברתי בן אלפי שנים, שראה בכיפור יום של חשבון נפש לאדם ובמנהגים השונים והרבים אושיות תרבות ומסד רוחני לָנפש. לכל חג הגענו בהכנעה, לא מן המקום של המצווה והלחץ, והיראה והפחד, אלא ממקום של קודש אפוף נועם ויופי, כשסמליו מבטאים כל אחד במועדו נכס אנושי מוסרי ותרבותי אחר.

"לדאבון לב יש בחלק מעמנו רצון להפריט את כל אלה, לעשותם פולקלור אוניברסלי בלתי מחייב. כי הם רואים בהם, שוני ומצווה וכפיה דתית שעה שאם מבינים אותם נכון, מבינים שהם אור גדול ולא חשיכה. תראו איך נראֶה כל היופי הזה כשהוא מאולץ כחוק מדינה שעולה לבג"ץ והוא נכפֶה בצו מדינה ולא בצו הלב, ואז אנחנו קוראים שבקשת הרבנות הראשית לקיים דיון נוסף בעניין החמץ בבתי החולים, נדחה בידי בית המשפט ו'הפורום החילוני' מכריז שזה 'יום חג לָציבור החילוני במדינת ישראל'.

"מצד אחד אומרים: 'לא יעלה על הדעת כי במדינה יהודית, בתי חולים יחויבו להכניס לתחומם חמץ בפסח. ומן הצד השני ממשלה שפויה לא אומרת לאזרחיה מה מותר ומה אסור להם לאכול'. ורעיון החרות שהוא עיקרו של החג נשכח ומתגולל בין פרורי לחם שבין מחייבים לשוללים, ואני שואל בכנות: מי צריך את זה ולמי זה טוב? אתם יודעים מה יקרה אם מחר יבקשו לחוקק חוק המאלץ יהודי למול את בנו, וזה יגיע לבג"ץ שיחליט שאי אפשר כמובן לאלץ הורים לפצוע את בנם שלא יודע עדיין מה מעוללים לו וכו', שוב יהיו מהומות והמון אבות צעירים יאמרו שרק בגלל שזה בא מכוחו של חוק לא ימולו את בנם.

גדלתי בְבית שראה במצוות הדת, סמלים של תרבות יהודית, מעולם לא ראינו במצוות נטל אלא אוצר בלום, היה לי אב שראה ...

Posted by ‎יהורם גאון – Yehoram Gaon‎ onFriday, January 15, 2021

"והיום בלי חוק תשעים וחמישה אחוז מבני הארץ מלים את בנם, בלי רעש וצפצופים, למה לא לומדים מזה לקח? אני בהחלט הייתי מאושר אם השבת הייתה שבת והפסח היה כולו מצה, וכיפור לא היה החג של האופניים אבל אני לא לבד, ואם אני רוצה פרהסיה יהודית על מנהגיה אני משוכנע שהיא תבוא רק מן המקום של הוויתור ההדדי, שבו נכבד את אלה שלא חושבים כמונו.

"בן דוד של אבי היה הרב הראשי של הקהילה הפורטוגזית באנגליה, הרב ד"ר שלמה גאון. פעם הגעתי ללונדון להופעה וצילצלתי אליו, והוא בשמחה גדולה הזמין אותי לְשָבת לצהרים, ועניתי לו 'בשמחה, אבל כבוד הרב', אמרתי לו, והוא היסה אותי באומרו 'אני יודע מה אתה רוצה לומר, אבל אני משתוקק לראותך וזה הכי חשוב לי!'. כשהגעתי אליו זה היה מפגש מרהיב, משובב נפש, אוהב ומחבק מאין כמוהו. עכשיו אני חושב, מה היה קורה אם הוא היה אומר לי 'תראה אם זה כרוך בעבירה אני מעדיף שלא תבוא בכלל', או אם הוא היה אומר לי 'הייתי שמח אם היית מכבד אותי ובא אלי ברגל', ואחרי כמה עשרות קילומטר שהייתי הולך אליו ומגיע בערב רטוב ולאה ובלי אוויר, מה הייתי חושב עליו אז… יותר נכון מה הייתי חושב אז על השבת שכפתה עלי סבל שכזה.

"זה כל הסיפור כולו לא ללחוץ, לא לבקש דברים מקוממים, לא לכפות, לא בג"ץ, שאז הכל נראֶה אחרת, כמה מהומות חסרות טעם היו נחסכות מעימנו, וכמה נפלאה הייתה הפרהסיה היהודית אם כל כולה הייתה נועם רצוף בוויתורי הבנה ללא צו של הבג"ץ!".

הפוסט קיבל עד כה יותר מ-2,000 לייקים ומאות שיתופים ותגובות, שרובן תומכות בדבריו.

"פרהסיה יהודית תבוא רק מהמקום של הוויתור ההדדי". יהורם גאון // צילום: פיני סילוק
"פרהסיה יהודית תבוא רק מהמקום של הוויתור ההדדי". יהורם גאון // צילום: פיני סילוק
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר