בית המשפט העליון הורה היום (חמישי) לפרקליטות להעביר לידי סנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו חומרי חקירה נוספים בתיק 4000, אותם סירבה הפרקליטות להעביר.
דיון לפתיחה בחקירה פלילית בפרשת 4000, בשנה שעברה // צילום: יוני ריקנר
במהלך הדיון, התייחס פרקליטו של איש העסקים שאול אלוביץ', עורך הדין ז'ק חן, לפרשת קלסרי החפיפה בין מנכל"י משרד התקשורת: "נכתבים כללים חדשים במסגרת החקירה הזו. הרבה שנים שאנחנו במקצוע, ולא נתקלנו בטענה שהמשטרה תופסת מסמכים ולא מעבירה להגנה כי החזירה אותם. מה קרה שהחזירו את הפרקליטים לפילבר? המדינה אומרת שיש שם חוקים ותקנות, אבל מי שמסתכל עם לופה רואה שכתוב 'בעיקר' חוקים ותקנות. קודם כל, אולי החוקים והתקנות רלוונטיים לי, ושנית, מה עם מה שהוא לא העיקר? אפילו פילבר עצמו אומר שהיו שם ניירות עמדה. המדינה לא יכולה לומר 'אין מה לעשות', שזה לא אצלה. חומר חקירה הוא כזה שבשליטתה, ולא רק מה שבידיה ממש".
פרקליטתה של איריס אלוביץ', עורכת הדין מיכל רוזן-עוזר, טענה לגבי שאלת הסטטוס של מנכ"ל אתר "וואלה!" לשעבר, אילן ישועה, ולשאלת בית המשפט מדוע התרשומות הפנימיות של הפרקליטות בעניין הסטטוס של ישועה הן אינן חומר חקירה: "תרשומות פנימיות הן לא עיר מקלט. נוצרה בתיק אנומליה חריגה – המאשימה אומרת בעצמה שישועה הוא חלק מביצוע העבירות, אבל הם שוללים את מעמדו כחשוד. אם אתה חושד בו, זה לא שלך להחליט, זה הדין קובע. נפתח פה פתח מסוכן. עכשיו יכולה המשטרה לשחק משחק אם להחשיד אדם או אם לא, נפתח פה פתח להטיה מבלי שאיש יודע מה נעשה פה".
"בענייננו יש תיעוד. יש שלושה מזכרים שמתעדים דיון שנערך בנושא הסטטוס שלו, מה שאנחנו רוצים לדעת קיים – אבל אנחנו לא יכולים לדעת אותו, זה מצב שהדין לא יכול להכיל", אמרה רוזן-עוזר. "אומרים לנו ש'זה לא רלוונטי', אבל זה במרכז הרלוונטית של ההעמדה לדין של הלקוחות שלנו, ואת הדבר הזה הם חייבים לגלות", הוסיפה.
הנושא השני שאליו התייחסה אליו רוזן-עוזר הוא הטלפון הנייד של ישועה: "אין סיבה שלא נקבל אותו. הוא מחק שיחות עם הלקוחה שלי. אומרת הפרקליטות 'הגנת הפרטיות', אבל במסגרת החומר קיבלנו שיחות טלפוניות שקשורות לתיק שלנו, אבל קיבלנו גם שיחות שלא קשורות לתיק שלנו בשום צורה. וראה זה פלא, פה לא הייתה להם בעיה של פרטיות".
בית המשפט מתח ביקורת על כך שרשויות התביעה לא העבירו להגנה עדכון במקרים שבהם נודע לתביעה שהתמלילים שנמסרו אינם מדויקים, ונקבע כי "התנהלות מעין זו גובלת בהטעיית ראש הממשלה ועלולה לפגוע בהגנתו, וודאי שאינה מתיישבת עם חובת ההגינות הכללית המוטלת על רשויות התביעה".
השופט יוסף אלרון אמר במהלך הדיון: "לפעמים, כשלא רואים חומרים, החשדנות גדולה, רואים צל הרים כהרים, ולמען בריאותו של ההליך לגלות גמישות רבה מהרגיל, ועורכי הדין טענו בלהט, שכשאנחנו מסתכלים על הדברים יש דברים חשובים יותר וחשובים פחות, אבל לגלות שקיפות גדולה יותר ורבה יותר ואז גם התחושה היא טובה יותר".
בהמשך העיר אלרון שגם מזכר שחוקר או שוטר רשם בראשו או הגדירו כסודי, אינו מחויב בהעברתו להגנה. תשובה צפויה בימים הקרובים.
תגובת הפרקליטות על ההחלטה: "בית המשפט קיבל את רובן הגדול של טענות התביעה בעררים. מתוך 35 הפריטים שהתבקשו בערר על ידי סנגורי נתניהו, בית המשפט הורה להעביר לידיהם כחמישה בלבד. ערר סנגורי מוזס נדחה לחלוטין. גם לעניין קבלת טענותיהם הספורות של העוררים, הדגיש בית משפט כי ננקטה גישה מרחיבה באשר לפרשנות סעיף החוק המחייב העברת חומרים להגנה".
"לאורך הדרך, טענה ההגנה טענות שונות בדבר 'הסתרה שערורייתית' של חומרי חקירה מטעם רשויות האכיפה. טענות אלה לא התקבלו בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון. לעניין זה נסב את תשומת הלב לציטוט הבא מההחלטה האחרונה: 'לעררים אשר במוקד החלטה זו נודעת רגישות ציבורית רבה, שאינה נובעת דווקא מהסוגיות המשפטיות המתעוררות בהם – כי אם מהחשדנות הרבה האופפת אותם'. כפי שציינתי לעיל, חשדנות זו באה לידי ביטוי אף בהתנהלות באי כוח הצדדים ובטענותיהם, אולם לא מצאתי כי יש לה יסוד'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו