הרופאים שניצחו את הקורונה

המאבק בקורונה: המגפה שעימה מתמודד העולם כולו הפכה את הרופאים שבבתי החולים לחיילים שעומדים בחזית הקרב. מערכת הבריאות מנהלת מאבק עיקש ומתמשך נגד התפשטות הנגיף והתחלואה הקשה בבתי החולים, אך לעיתים, גם הרופאים שמטפלים בחולי קורונה - נדבקים בווירוס.

"עדיין לא ברור כיצד נדבקתי" - ד"ר ינון שריג, פנימית ג' - ביה"ח הדסה עין כרם

ד"ר ינון שריג בן ה־34 מכיר מעבודתו כפנימאי במחלקת פנימית ג' בהדסה עין כרם, את הטיפול בחולים מורכבים וקשים. 

השנתיים שבהן עבד כרופא בפנימית לא הכינו אותו לטיפול המורכב אף יותר בחולי הקורונה. "נכנסתי למחלקת הקורונה בהדסה עין כרם ממש במארס", הוא מתאר. "היו אלה ימים שבהם חוסר הוודאות היה גדול ונאלצנו ללמוד לטפל בחולים שמגיעים אלינו עם מחלה חדשה ולא מוכרת. תקופת הפעילות במחלקה לוותה בעומס גדול, בגלי רגיעה ואחריהם שוב מחלקות עמוסות". 

לאחר חודשי עבודה מאומצים גילה ד"ר שריג שגם הוא נדבק בנגיף הקורונה: "באוקטובר האחרון, בתקופת החגים, עבר עלי יום של כאבי גב ושיעול, לא משהו חמור, אבל בהחלט איתות. נבדקתי ממש באותו היום במסגרת בדיקות שגרה שמבצעים בהדסה לכל הצוותים, ואכן התגליתי כחיובי". 

ד"ר שריג מציין: "אני לא בטוח באשר לסיבת ההדבקה, חשבתי שזה קשור בהחייאה שבוצעה שבוע קודם לכן, אבל אני לא בטוח. אשתי התגלתה גם היא כחיובית בהמשך, ושהינו בבית עם שני הילדים". ד"ר שריג עבר את הקורונה באופן קל ולאחריה חזר לטפל בחולים במחלקות הקורונה וגם למחלקה הפנימית.

הוא מסכם: "בחרתי להתמחות ברפואה פנימית כי אני נמשך לטיפול המעמיק והנרחב בחולה. אני מאחל לכולנו לשוב למחלקות האם שלנו במהרה, כשהמגיפה תסתיים. עד אז אני עדיין כאן, נלחם עם כולם".

"הרגשתי את המוות מולי" - ד"ר יעקב אסייג, מנהל מחלקת השהיה - שערי צדק

ד"ר יעקב אסייג (47), מומחה ברפואה פנימית, מנהל מחלקת השהיה במרכז הרפואי שערי צדק ורופא במאוחדת, הפך השנה ממטפל למטופל כשחלה בקורונה ואושפז במשך 12 יום במחלקת הכתר בשערי צדק.

"הרגשתי את המוות מולי בתוך שניות ספורות בכמה הזדמנויות באשפוז הזה", הוא מספר. אסייג, אב לתשעה ילדים, היה בגל הראשון של הקורונה מהרופאים הראשונים שטיפלו בחולים שהיה חשש שנדבקו בקורונה. 

דווקא בחודש יולי הוא נדבק. "לכל החברים שלי אמרתי בתחילת המגיפה שאנחנו אנשים צעירים ואם נתפוס קורונה זו תהיה בטח מחלה קלה. חשבתי שאם אדבק לא אגיע למצב קשה", הוא מספר. אבל כעבור שישה ימים בבית רמת רוויון החמצן בדמו של ד"ר אסייג ירדה והוא הובהל לאשפוז במחלקת הקורונה בבית החולים שבו הוא עובד.

"בשבת הייתי בין הבריאים של המחלקה ועשיתי קידוש, למחרת הרגשתי קושי ללכת בלי חמצן, ובמוצאי שבת בקושי הצלחתי לומר את ההבדלה. היו פעמים שהסטורציה שלי ירדה ל־70 וכפנימאי כבר חשבתי שתכף אני מקבל דום לב ועושים לי החייאה. ידעתי שהשלב הבא כבר יהיה הנשמה והרדמה".

כיום, לאחר שהחלים, הוא ממשיך לטפל בחולי קורונה. "לא יכולתי להבין בלי לעבור את המחלה מה עוברים החולים", הוא מסביר, "לחוות את תחושת החנק שהם חווים".

לסיכום, הוא קורא לחבריו הרופאים: "להמשיך במלחמה הזו שאנחנו בה החיילים".

"ההידבקות - אגרוף בפרצוף" - ד"ר דניאל קינג, מנהל מחלקת קורונה - ביה"ח מאיר

את השנה האחרונה מתאר מנהל מחלקת הקורונה בביה"ח מאיר בכפר סבא, ד"ר דניאל קינג, במילה אחת - "כאוטית".

"קשה להגיד שהשנה הזו היא תרחיש שיכולתי להתכונן אליו", הוא אומר, "זו שנה מאתגרת עם רגעים קשים אבל גם לא מעט הצלחות ותחושות טובות שנתנו דחיפה להמשיך". 

לדבריו, "נוצר צורך לדעת לסנן ולנהל את שטף המידע העצום ולתרגם אותו לטיפול הכי טוב בחולים שלנו". 

מתי נדבקת בנגיף?

"זה היה ערב פסח", מספר ד"ר קינג, "כל היום הייתי נורא עייף אבל אמרתי לעצמי, 'בכל זאת חודש שלם שאני עובד קשה, אין פלא'. הכנתי עם הילדים חרוסת והלכתי לישון. קמתי בבוקר ואמרתי לעצמי, 'אני עדיין עייף', אך חשבתי לעצמי שמחר חג ואפשר לקום מאוחר. ישנתי רוב היום ואז כשראיתי שבמוצאי החג אני לא כתמול שלשום עשיתי את הבדיקה. למחרת התקשרה מנהלת היחידה למניעת זיהומים שבישרה שאני חיובי". 

את ההידבקות בקורונה ד"ר קינג מגדיר כ"הרגשה של אגרוף בפרצוף". הוא מוסיף כי חש "כישלון והרבה לחץ ודאגה למשפחה. אחרי שבועיים הפכתי לשלילי. לקח לי כמה שבועות לחזור לעצמי".

על הסיכון במקצוע הוא מוסיף כי "קיים סיכון להידבק בקורונה וגם במחלות זיהומיות אחרות". ד"ר קינג מסכם כי "השנה הזו היא שנת מלחמה, וכמו במלחמה יש חללים. כל מי שעוסק ברפואה נלחם עבור חיים".

"חיל הרפואה הוכיח יצירתיות" - סרן ד"ר קרן אמסטר, מפקדת מרפאה בקריה

סרן ד"ר קרן אמסטר (בת 31), תושבת תל אביב, מפקדת המרפאה לחיילי החובה בקריה, נדבקה בעצמה בנגיף הקורונה, הבריאה - וממשיכה לסייע לחיילי צה"ל.

"השנה הזו, 2020, היתה מאתגרת מאוד", מספרת סרן ד"ר אמסטר, "נתקלנו במקרים מגוונים לטיפול אבל החיל עבד היטב. זו היתה שנה שבה החיל הראה יכולות משמעותיות ויצירתיות. זו היתה שנה מיוחדת".

סרן ד"ר אמסטר היא בוגרת מסלול העתודה הרפואית. היא החלה את שירותה בפברואר 2016, שימשה רופאה ביחידות שדה, דוגמת איסוף קרבי ותותחנים, ובשנה וחצי האחרונות היא רופאה של חיילי חובה. באוגוסט האחרון היא החלה את תפקידה כמפקדת מרפאה.

היא נדבקה בקורונה בתחילת הגל השני, ככל הנראה מאיש צוות שנדבק ממטופל. "המחלה אצלי היתה יחסית קלה, אבל היא חידדה לי כי על אף ההקפדה המרובה הסכנה בכל זאת קיימת ויש להחמיר ולשמור על ההנחיות", היא מדגישה, "התסמינים שנותרו הם בעיקר עייפות וגם חוש הטעם לא חזר עדיין במלואו".

מה המסר לציבור?

"על אף כל התנאים וההגנות שנדרשנו אליהם, נדבקנו - וזה מוכיח כמה חשוב שכל האוכלוסייה תקפיד על ההנחיות", אומרת סרן ד"ר אמסטר. הסיכון המקצועי, לדבריה, קיים, אולם מקפידים על כל ההנחיות. באחרונה הם התחסנו וכעת הם מעודדים חיסונים. 

"אני חמש שנים בצבא ומאוד גאה לשרת", היא מסכמת, "אני מרגישה תחושת שליחות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו