"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרופ' חגי לוין בדרך לפוליטיקה?

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור הגיש מכתב התפטרות, ונראה שפניו למערכת הפוליטית • לטענתו הצעדים שננקטו בטיפול המשבר נבעו משיקולים אישיים • "ניתנו הנחיות שרירותיות"

,עודכן
פרופ' לוין // צילום: יוסי זליגר // פרופ' לוין

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור התפטר הערב (שבת) מתפקידוומקבינט המומחיםהמייעץ לממונה הקורונה ושוקל להתמודד במערכת הבחירות .

במכתב ההתפטרות ציין כי "לנוכח גודל השעה והצורך לרפא את ישראל והאיומים החמורים על בריאות הציבור בתקופה זו ולנוכח השפל הפוליטי והערכי אני חש מחויבות עמוקה לבחון את הדרך שבה אוכל להשפיע במידה הרבה ביותר לטובת הציבור בישראל".

לוין טען שהצעדים שננקטו לטיפול במשבר היו שרירותיים וחסרי היגיון ועלה חשש שנעשו משיקולים אישיים של הדרג הפוליטי. עוד ציין כי הממשלה סירבה לנקוט צעדים לצמצוםהעלייה בתחלואה, דוגמת הטיפול בנכנסים בנתב"ג והעדיפה סגר מלא "בעל השלכות הרסניות וניתוק מהציבור. במקום גישה טוטליטרית-משטרתית, צריך היה לפעול בשיתוף פעולה אמיתי ושקיפות עם הציבור, תוך יצירת אמון, סולידריות ומוטיבציה פנימית להקפדה על התנהגות בריאותית זהירה בתקופת הקורונה תוך הפעלת שיקול דעת וניהול סיכונים, אישי, קהילתי ולאומי.

"במקום זאת הממשלה בחרה לפעול בצעדים כוחניים, לא מידתיים ולא מאוזנים. בצד הנחיות הגיוניות ומקובלות, ניתנו מעת לעת הנחיות שרירותיות, חסרות עקביות והיגיון פנימי, אשר נאכפו באופן סלקטיבי על אוכלוסיות שונות. הממשלה, מסיבות פוליטיות צרות, מיאנה לפעול באופן דיפרנציאלי בהתאם לסיכוןולרמת התחלואהבאזורים שונים ואוכלוסיות שונות. תזמון הצעדים או היעדרם עורר בקרב הציבור חוסר אמון וחשש כבד לשיקולים אישיים ולא ענייניים מצד הדרג הפוליטי הבכיר ביותר".

עוד כתב: "לצערנו, נוכחנו שוב ושוב כי המלצות המומחים בבריאות הציבור נחשבות כקליפת השום עבור הממשלה. המלצות שזכו לתמיכתנו ולקונצנזוס בקבינט המומחים לצמצום ההדבקה והתחלואה בקורונה נדחו, כדוגמת דחיית פתיחת הקניונים. מנגד הוחלט על צעדים מזיקים למרותשקבינט המומחיםהתנגד להם, כדוגמת פארסת הסגר הלילי בחנוכה, שנדחתה לבסוף בלחץ ציבורי", סיכם לוין.

תחילת עידן הרופאים והרופאות בפוליטיקה?

אולי כדאי, אם המשמעות היא שימת האדם במרכז, יכולת לעבודת צוות, אמפתיה, גישה חברתית, רגישות לצרכים של אוכלוסיות שונות, החלטות מבוססות ראיות ומדע, נכונות לעבודה מסביב לשעון, דאגה לאינטרס הציבורי, תפיסה כוללת ולא צרה, תכנון

— פרופ' חגי לוין (@LevineHagai)January 1, 2021

‏לפני שבוע רמז על הליכה לפוליטיקה כשצייץ: "תחילת עידן הרופאים והרופאותבפוליטיקה? אולי כדאי, אם המשמעות היא שימת האדם במרכז, יכולת לעבודת צוות, אמפתיה, גישה חברתית, רגישות לצרכים של אוכלוסיות שונות, החלטות מבוססות ראיות ומדע, נכונות לעבודה מסביב לשעון, דאגה לאינטרס הציבורי, תפיסה כוללת ולא צרה, תכנון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר