"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בנק ישראל רכש 4.4 מיליארד דולר בדצמבר

הדולר ממשיך לצלול אל מתחת ל־3.2 שקלים – השפל הגדול ביותר זה 24 שנים • הבורסות ממשיכות לגלות אופטימיות • הערכות: הצמיחה העולמית תגיע ל־4%

,עודכן
בנק ישראל רכש בדצמבר 4.4 מיליארד דולר // צילום: רויטרס // בנק ישראל רכש בדצמבר 4.4 מיליארד דולר

הבורסה בתל אביב מסיימת את השבוע בעליות – למרות הידוק הסגרוהמהומות בארה"ב. בתום יום המסחר אתמול נרשמו עליות בכלל המדדים המובילים עד לרמה של 1.5% (ת"א 35). הנפט חצה את רף ה־50 דולר לראשונה מאז פברואר – בטרם החלה הקורונה להשפיע על הכלכלה.

התשואה על האג"ח הממשלתי של ארה"ב לטווח של 10 שנים עלתה מעל ל־1% - לראשונה מאז מארס. הבנק העולמי חוזה כי בשנה הקרובה תהיה צמיחה של כ־4% ברחבי העולם, לאחר התכווצות של 4.3% בשנת 2020. במזה"ת הכלכלות הצטמקו ב־5% (כולל ישראל), ויצמחו ב־2.1% בשנה הקרובה. תחזית הצמיחה העולמית לעשור הקרוב יורדת ל־1.9%, לעומת 2.1% לפני הופעת הקורונה.

בתוך כך, בנק ישראל הודיע אתמול כי רכש בחודש דצמבר מטבע חוץ בהיקף של 4.4 מיליארד שקל – כך עולה מנתונים שפרסם הבנק. יתרות מטבע החוץ של הבנק הסתכמו בסוף שנת 2020 ביותר מ־173 מיליארד דולר - גידול של כ־6.3 מיליארד בהשוואה לסוף חודש נובמבר וזינוק של קרוב ל־40% בהשוואה לסוף 2019, אז הסתכמה יתרת מטבע החוץ ב־126 מיליארד. בסך הכל, היתרות שוות ל־43.3% מהתמ"ג.

למרות הרכישה המאסיבית של מטבע חוץ מצדבנק ישראל, מתוך הנחת יסוד כי פעולה זו תסייע ליצואנים להתמודד עם השקל המתחזק, הדולר ממשיך לצלול ונסחר נכון לאתמול בערב מתחת ל־3.2 שקלים – שפל של כחצי יובל. המשבר של הדולר אינו רק ביחס לשקל אלא למרבית המטבעות בעולם, ונובע במידה רבה מהדפסה מאסיבית של המטבע על מנת לממן את תוכניות הסיוע למשק בשווי מצטבר של טריליוני דולרים.

כמו כן, קיים חוסר ודאות בעולם הכלכלי לאור חילופיהשלטון המתקרביםבארה"ב, כשהשבוע התברר כי הדמוקרטים ישלטו לא רק בבית הלבן אלא גם בשני בתי הקונגרס (בית הנבחרים והסנאט). בשל כך מרחב התמרון של השמאל האמריקני לממש מדיניותו הכלכלית יהיה גדול במיוחד.

בנק ישראל מפרסם גם את נתוני העמדת האשראי לטובת המערכת הבנקאית (הלוואות לטווח ארוך), שמהם עולה כי יתרת ההלוואות לטווח ארוך למערכת הבנקאית לטובתהעמדת אשראילעסקים קטנים הסתכמה בסוף דצמבר ב־19.6 מיליארדי שקל – עלייה של כ־20% בתוך חודש וזינוק פי 16 מאז הפעם הראשונה שבה הופעל מנגנון העמדת האשראי לטווח ארוך, באפריל האחרון, בסכום של 1.2 מיליארד שקל. יתרת רכישות איגרות החוב הממשלתיות עמדה בסוף השנה על 46.2 מיליארד שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר