אין עוד מרתון עירוני בעולם שכל כך שזור בהיסטוריה ובמרקם החיים של העיר כמו מרתון בוסטון. ולא כי הוא הכי עתיק ונוסד רק שנה אחרי המרתון הראשון - שהיה המרתון של המשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים ב־1897.
הוא נערך בפטריוטס־דיי, להנציח את תחילת מלחמת האזרחים האמריקנית, שב־1897 לא היתה זיכרון רחוק כל כך כמו בימינו. בוסטון רד סוקס תמיד תארח משחק ביום המרתון, וזה גם משחק הבייסבול היחיד של העונה שמתחיל לפני הצהריים ולכן ייערך ללא אימון חבטות מוקדם.
ויש מסורת יפה אחרת - כשבערך בנקודת האמצע הרצים זקוקים לקצת דרבון, ואולי במצב אחר היו תוהים אם כל הדבר הזה קיים יותר, הם עוברים ליד קולג' ווסלי המפורסם לנשים. העידוד של אלפי סטודנטיות הקמפוס לא נכלל ברשימות החומרים האסורים.
כל זה כמובן קצת ארכאי בתקופה שבה יותר מ־40 אחוזים מהמשתתפים הם נשים. הכל בזכות אישה בשם קתרין סוויצר, שב־1967 נרשמה לריצה כגבר. מנהלי המירוץ ניסו למשוך אותה מהמסלול כשהתברר שהיא אישה, אבל בן זוגה מנע את העניין. בתוך 15 שנים מהתקרית נכלל המרתון לנשים בתוכנית האולימפית.
לא תמיד היו העניינים פרוגרסיביים במיוחד. בתקופת מלחמת קוריאה נאסרה השתתפות קוריאנים משום שנשיא התאחדות האתלטיקה הבוסטונית, וולטר בראון, שגם היה הבעלים של בוסטון סלטיקס, החליט "שזה לא מוסרי שקוריאנים יתאמנו למרתון בזמן שאמריקנים מסכנים את עצמם בהגנת קוריאה".
באיזשהו מקום, לשיטתם החולנית של מבצעי הפיגוע, יש כאן הבנה עד כמה הספורט והמרתון הם חלק מתרבותה ומורשתה של בוסטון ושל ניו אינגלנד.
* * *
בשנה הבאה ינסקו כספי השידורים באנגליה בכ־60 אחוזים ויביאו את המינימום המובטח לקבוצה ליותר מ־50 מיליון פאונד לקבוצה, ואת הממוצע לכ־80 מיליון. סכום דמיוני שהוא יותר מכל קבוצה באירופה למעט ריאל מדריד, ברצלונה, באיירן מינכן ואולי הגדולות של איטליה.
הסיבה לעלייה היא לאו דווקא הכסף באנגליה אלא הסכם השידור הבינלאומי. בארה"ב תשלם אן.בי.סי 250 מיליון פאונד כדי לשדר את הליגה האנגלית באופן חופשי, סכום גבוה פי שלושה מששילמו בעלי הזכויות הקודמים - ESPN ורשת פוקס. זה, למשל, פי שלושה ממה שמקבל הכדורגל הגרמני מכל העולם.
ירידת ליגה העונה יכולה להיות הרסנית למועדון. בקווינס פארק ריינג'רס, שם כבר השלימו עם הירידה, הודיעו אתמול על משכון נכסי המועדון. הכדורגל האנגלי חייב למצוא פתרון לבעיה הזו - שהיא הרסנית למועדונים. יש תוכנית להקמת פרמייר ליג שנייה - שזה לא רק שינוי סמנטי של שמה של ליגת המשנה, אלא מצב שבו זו תקבל חלק משמעותי יותר מההכנסות. כשמביטים בנתונים - שמונה מועדונים בליגה הזו מביאים יותר מ־20 אלף צופים למשחק - נראה שזה מוצדק.
עד שלא ימתנו את השלכות הירידה, הדבר מכתיב בשנים האחרונות סגנון משחק מאוד זהיר בכדורגל האנגלי. קבוצות בהלך רוח של אנטי ירידה מהמחזור הראשון של העונה. ובסופו של דבר ליגה היררכית יותר.
הנה שני נתונים מעניינים: בחמש השנים האחרונות השיגה השורדת האחרונה באנגליה (המקום ה־17) רק 36.6 נקודות בממוצע.
בספרד צברה הקבוצה הזו בממוצע חמש נקודות יותר (41.8) באיטליה 39.8. לעומת זאת באנגליה צברו 31 קבוצות 60 נקודות, לעומת 24 בלבד בספרד ו־27 באיטליה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
