בגיל 57 לשחקן נתן דטנר אין כמעט ערב פנוי. כשהוא לא מזגזג בין שלוש הצגות מצליחות בתיאטרון הישראלי ("כנר על הגג", "גטו" ו"כולם היו בניי") או מתייצב באולפני גל"צ בצוותא עם אודיה קורן להגיש אל תוך הלילה את תוכניתם הקבועה "ציפורי לילה", יש לו זמן גם להשקיע בדור העתיד של הקולנוע הישראלי ולהשתתף בסרט סטודנטים.
זה יקרה בסרט "חניה בצל" של אורי רום מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל־אביב, שנבחר להתמודד בפסטיבל הבינלאומי ה־15 לסרטי סטודנטים שיתקיים בסינמטק תל אביב (24-19 ביוני).
"זה נכון שאני די עסוק", אומר דטנר, "מה גם שתמיד הם בלוחות זמנים ובתנאים לא קלים, כי אלה סרטים בלי תקציב וצריך להיות גמיש בכל הנוגע אליהם. מצד אחר, זה דור העתיד של הקולנוע הישראלי, ומדי פעם בפעם בהחלט מגיע תסריט חביב בדיוק כשאני פנוי, ואני מוכרח לומר שזו היתה הרפתקה מלבבת".
ספר על הסרט.
"זה סוג של סרט ממשפחת 'משפחה בקריעה' (צוחק). זוג עם תינוק הולך לצימר עם ההורים שלו, ופתאום הם נתקלים בזוג אחר, שהאישה היתה עם הבעל הצעיר פעם בתיכון והיא כזאת חופשייה, ובן זוגה גם כן אחר כזה. אנחנו מודעים לזה שהחופש שלהם מאיים על הבורגנות, ובתוך כל הקלחת נמצאים גם ההורים. אני מגלם את האבא ואת אשתי מגלמת עירית גדרון, והסרט הוא בעצם על איך המשפחה מתפרקת בסוף שבוע אחד".
מה הדבר שמכריע את הבחירה שלך להשתתף בסרט סטודנטים?
"זה שילוב נורא מרתק, התסריט צריך להיות משהו שאני מתחבר אליו, ואז כמובן הליהוק והבמאי. אם אתה יוצר קשר טוב ויש כימיה, כי אתה בא לסט שמורכב מחבורה צעירה מלאת אנרגיה שרוצה לעשות סרט, והרצון הזה הוא מסעיר בעיניי".
ומדובר בעבודה ללא תשלום כלל, נכון?
"שום תשלום, אתה מקבל יחס חם וזהו. זה מגיע לרמות שבהן ההורים של הבמאי לוקחים אותך לסט, ואז אתה מכיר את ההורים וזה נחמד, בייחוד כשהסט נמצא במושב כגון כליל. אפילו לנתי שם. זה אזור ממש יפה, אז אתה מתחיל להכיר את המשפחה וזו חוויה".
בקרוב תיכנס לנעליה של אחת הדמויות המסקרנות ביותר במיוזיקלס, פרופ' היגינס ב"גבירתי הנאווה" בהבימה.
"זה אמנם נדחה כבר פעמיים, אבל בסוף אוגוסט אנחנו מתחילים חזרות, ובאוקטובר ההצגה על הבמה. שני כהן כלייזה זו הברקה בעיניי, באודישן שלה היא ממש הפתיעה".
מה עם אלבום? אתה שחקן ששר המון על במות.
"זו מחשבה שעוברת במוחי, אבל עדיין לא החלטתי איך אני אוציא את זה. מה שכן מסתמן זה שלפני שאוציא דיסק שלי, אולי אאסוף את השירים מכל ההופעות ואוציא אותם באלבום".
מילה אחרונה על "ציפורי לילה", שהפכה לתופעה.
"זה באמת מדהים, אנחנו כבר סוגרים שנה שישית. זו כנראה הכימיה ביני לבין אודיה. היא אמרה פעם שכל עוד נעניין זה את זה, כנראה נעניין גם את קהל המאזינים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו