בשוך האופוריה במפרץ: קטאר מסתמנת כמנצחת הגדולה

הכותרות החגיגיות, שליוו אתמול את סיום הסכסוך המר בין קטאר לבין כמה מדינות ערביות ובראשן סעודיה, התמקדו בחיבוק החם שהעניק יורש העצר הסעודי לשליט הקטארי בשדה התעופה בצפון־מערב הממלכה. הפרשנים קבעו: "כל הצדדים הרוויחו".

בשוך האופוריה עשוי להתברר שהשמחה על איחוי הקרע בין המדינות הסוניות במפרץ הפרסי היתה קצת מוקדמת מדי ומוגזמת מדי, מכיוון שבסיפור הזה יש מנצחים ברורים וגם מפסידים.

בראש רשימת המנצחים ניצב, בלי ספק, ממשלו היוצא של דונלד טראמפ. הנשיא האמריקני, כזכור, תמך בתחילה בחרם שהכריזה סעודיה על קטאר בגלל קשריה ההדוקים של האחרונה עם איראן ובגלל תמיכתה בארגונים אסלאמיים קיצונים, ובהם חמאס, אבל עד מהרה חזר בו.

סעודיה וקטאר הן בעלות בריתה החשובות ביותר של וושינגטון במפרץ הפרסי. לארה"ב יש אינטרסים ונוכחות צבאית בסעודיה ובסיס ענק בקטאר. טרמאפ הבין שהמשך הסכסוך ביניהן יפגע באינטרסים האסטרטגיים החיוניים של ארצו ושלח את ג'ארד קושנר ואבי ברקוביץ למשימת הפיוס, שהוכתרה אתמול בהצלחה. הישג חשוב לממשל היוצא וגם לכוויתים, שפעלו מאחורי הקלעים לאחות את הקרע.

אבל קטאר היא שמגיעה אל ההסכם הזה כמנצחת הגדולה. טבעת הבידוד שכרכו סביבה לפני שלוש שנים סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים, שכללה ניתוק קשרים דיפלומטיים, סגירת המרחב האווירי והיבשתי בפני מטוסים הממריאים מדוחא, הפסקת קשרי מסחר ועוד, הסבה לה בראשית הדרך נזקים כבדים, כלכליים ואחרים. אבל כעבור זמן הממלכה הזעירה, הנשענת על מצבורי ענק של גז, מצאה דרכים לעקוף את החרם ולשרוד.

ומה שחשוב עוד יותר: במשך יותר משלוש שנים היא לא התקפלה. היא סירבה לנתק את היחסים עם איראן או את הקשרים עם טורקיה, הדפה את הטענות על תמיכה בטרור ולא חדלה מלתמוך בתנועות קיצוניות, וכמובן לא סגרה את תחנת אל־ג'זירה, שהמשיכה לחבוט ללא רחם ביריביה.

אם יתברר בסופו של דבר שאין סעיפים נסתרים בהסכם הפיוס שנחתם אתמול, יוצא שהמחיר היחיד ששילמה, בינתיים, קטאר בעבור הסרת המצור עליה וחידוש הקשרים הדיפלומטיים עם סעודיה ושאר המחרימות, הוא הסכמתה למשוך בחזרה את כל התביעות הבינלאומיות שהגישה נגד המדינות הללו. מחיר זניח, יש לומר.

מן ההישג של קטאר מתברר ההפסד של יורש העצר הסעודי. שתי ההרפתקאות הגדולות שיצא אליהן המנהיג הצעיר בתחום מדיניות החוץ נחלו עד כה כישלון חרוץ: המעורבות במלחמה בתימן, שגבתה את חייהם של אזרחים אומללים ורוקנה מיליארדי דולרים מקופת האוצר הסעודי, לא הביאה ניצחון על המורדים החות'ים. החרם על קטאר לא גרם לה להכות על חטא ולהתייצב בחזית אחת מול איראן. בשלב הזה ייתכן שההישג העיקרי של בן סלמאן מהסרת החרם על קטאר קשור למאמץ לשפר את תדמיתה של ארצו בעיני הנשיא הנכנס לבית הלבן.

לישראל, כידוע, יש יחסים מורכבים עם קטאר. השגריר הקטארי מגיע לפגישות תכופות בירושלים ומייצר רגיעה בעזה בזכות התמיכה הכספית הקבועה שהוא מעביר לחמאס. מנגד, הקטארים לא מסתירים את עוינותם והתנגדותם למדיניותה של ישראל בתחומים רבים.

אם יחליט השליט הקטארי, תמים בן חמד, לחצות את הקווים ויצטרף לחזית האנטי־איראנית במפרץ הפרסי, אם יעודד את בעל בריתו הטורקי, ארדואן, לכונן יחסים תקינים עם ישראל ויתנער מתמיכה בטרור, וכמובן, אם יוסיף את חתימתו להסכמי אברהם - או אז תוכל ישראל לסמוך ידה ולברך בפה מלא על הסכם הפיוס שנחתם אתמול בסעודיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו