חסר להן קלאס: מתכוננים לקלאסיקו

1הלילה מסתיימת סוף־סוף שנת 2020 הנוראית. מכבי ת"א והפועל ירושלים פתחו אותה בקול תרועה רמה, עם הצלחה בליגה המקומית וגם באירופה, ומסיימות אותה בקול אוושה דקה, אחרי שלצהובים לא אפשרו לסיים את העונה המשובחת ביורוליג, והאדומים מהבירה הודחו כבר במשחק הראשון בטורניר הפיינל 8 בליגת האלופות. כיום שתיהן מדשדשות באירופה ולא מצליחות לשחזר את הרמה וההתלהבות, ולא רק בגלל הקורונה.

המפגש המקומי בין שתי הגדולות שלנו מעורר ציפיות, אבל לאחרונה איכות הכדורסל הולכת אחורה בכל החזיתות. עונת האן.בי.אי הטרייה מובילה את המגמה, עם משחקים קשים לצפייה והתבססות מוחלטת על יכולת אישית ואתלטיות.

באירופה דווקא אפשר למצוא כדורסל יותר טוב, ראה זניט ובאיירן מינכן, או אפילו במחוזותינו - הפועל חיפה, גלבוע ולעיתים אילת. אבל בהובלת הזרים האתלטים שלהן, הכדורסל של משתתפות ה"קלאסיקו" הוא לצערנו דמוי אן.בי.אי, עם מעט מדי משחק קבוצתי ויותר מדי פיק אנד רול.

כן, אותו פיק אנד רול שהקבוצה המיתולוגית של פיני גרשון הפכה למֶכה של מהלכי הכדורסל, ומאז הפך בהדרגה למַכה של הכדורסל הישראלי. כי כשאין לך קאנון פיק אנד רול כמו שאראס או פארקר, ואין לך חוסמים חכמים כמו וויצ'יץ', ומשלימי מסירה שנייה כמו בורשטיין לבאסטון - הפיק אנד רול שלך תלוי באוויר, ומזמין סגירה קלה בהגנה.

המהלך הזה יעיל אחרי כמה מסירות והזזת ההגנה לקבלת יתרון מסוים עליה, או רק בסוף ההתקפה כאופציה לזריקה מהירה. אבל לא כתרגיל הבסיסי שאחריו משחקים ראן אנד בלאגן.

2הדרבי החיפאי הראה שאפשר לקבל גם בליגה שלנו, ללא קהל ועם מסיכות, משחק חם וייצרי, עם איכות כדורסל גבוהה, ומשחק קבוצתי משולב עם יכולת אישית של כוכבים. ואני מצפה לפחות למשחק כזה הלילה.

עודד קטש הראה בנבחרת כמה הכדורסל שלו יכול להיות קבוצתי ומעניין. החוכמה היא להצליח לשחק משחק כזה עם קבוצת זרים אתלטים ומלאי אגו.

יאניס ספרופולוס עוד לא מצליח להביא את מכבי לכדורסל המשוחרר שלה מהעונה הקודמת. אבל אני מקווה ששניהם ינסו להיות מקוריים, כי תכלס, לתוצאה יש פחות חשיבות, בוודאי בשיטת הפלייאוף

החדשה. ומי שחושב שהביתיות בסדרת הגמר תוכרע הלילה, שייקח פסק זמן 17 שניות לסיום ביתרון 8.

הגיע הזמן שספרופולוס ישחרר את כבלי התלות המוחלטת בווילבקין, עד כדי האימרה הלא מעודדת "נחיה ונמות על סקוטי" אחרי ההפסד האחרון. לא משנה מי הכוכבים שלך, במשחק מנצחת הקבוצה. ויאניס יודע את זה, אבל נראה שהוא מאולץ להשתמש בצמד הקרואטי שלו יותר מכפי שהוא מעוניין.

כי גם כש"בנדריז'יץ'" טובים, הם עדיין לא הופכים את הקבוצה לטובה יותר. וזה נכון גם לגבי ווילבקין. הצהובים יהיו תחרותיים רק כשההגנה האגרסיבית שלהם תתפקד, וזה תלוי בהרכב לוחם ואתלטי - בדיוק מה שהקרואטים אינם מייצגים.

בהיעדרו של אות'לו האנטר (בחוץ לכשלושה שבועות), שכבר פעם שנייה נפצע בידי שחקני מכבי עצמם (קודם סנדי כהן גרם לו זעזוע מוח, עכשיו בלייזר הוציא לו עין), מכבי תיאלץ לחפות עליו בהגנה קבוצתית. האנטר מסוגל לסגור חדירות של גארדים אחרי חילוף, ובגלל שלשאר גבוהי מכבי אין את היכולת הזו, המאמן היווני ייקרא במהרה להציג את חמישיית הגארדים/פורוורדים הלוחמת מסיום המשחק נגד זניט - זו שכמעט הספיקה להחזיר את מכבי לניצחון. ואולי כדאי בכלל לפתוח איתה?

ירושלים מצידה צריכה לגרום למכבי לחשוב, לשים גבוה חכם לשמור על ווילבקין, ולאפשר לו להשתולל. ככה מכבי לא מנצחת.

3את השכל וחוכמת המשחק אני אצפה לראות משני שחקנים ישראלים, בשתי נקודות שונות בקריירה שלהם: מצד אחד עמרי כספי, שכל דקה שלו על המגרש היא תענוג. אף שהגוף עדיין לא פיקס, הראש והידיים עובדים נהדר.

ומצד שני תמיר בלאט, שחייב לעלות מדרגה בקבלת האחריות על הקבוצה שלו, בניהול ההתקפות, וגם בהגנה. אם הוא רוצה לשחק ביורוליג בשנה הבאה, זה הזמן לעלות ולפרוץ. בתקווה ששניהם יכניסו קצת קלאס לקלאסיקו. תכלהשנה וקללותיה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות