"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פייזר: "החיסון כנראה יעיל נגד המוטציה"

שותפתה הגרמנית של החברה הודיעה במהלך מסיבת עיתונאים כי החיסון נבדק כבר נגד 20 זנים שונים של הקורונה, ונמצא יעיל מול כולם

,עודכן
חיסון של חברת פייזר // צילום: איי.אף.פי // חיסון של חברת פייזר // צילום: איי.אף.פי

המוטציה בנגיף הקורונה שנתגלתה בבריטניה עוררה בשבוע החולף בהלה גדולה ברחבי אירופה, כשעוד ועוד מדינות סוגרות את שעריהן לממלכה. אך למרות החשש מהזן החדש של הנגיף, בחברת התרופות פייזר, שמייצרת את החיסון שבו משתמשים כעת בישראל, טוענים כי החיסון ככל הנראה יעיל גם נגד המוטציה.

במסיבת עיתונאים שקיימה חברת ביונטק, שותפתה הגרמנית של פיייזר לפיתוח החיסון, אמר אוגור סאהין, בכיר בחברה: "כבר בדקנו את החיסון נגד 20 זנים חדשים שהופיעו עד כה של נגיף הקורונה והתגובה החיסונית שקיבלנו הייתה זהה מול כולם".

סאהין הוסיף כי החברה תקבל מידע סופי בנושא בעוד כשבועיים, זאת משום שמדעני החברה עדיין עורכים ניסויים במוטציה. סאהין הסביר כי עד כה, מתוך 1,270 חומצות אמינו שבהן עושה החיסון שימוש, רק תשע השתנו בזנים החדשים של הנגיף, פחות מאחוז בודד מהרכב החיסון.

התחסנות בעיר לונדון בבריטניה // צילום: רויטרס
התחסנות בעיר לונדון בבריטניה // צילום: רויטרס

"החיסון שלנו עושה שימוש נרחב בחלבונים שונים וגורם לכמה תגובות חיסוניות שונות, מה שנותן לנו נקודות עגינה רבות עבור מערכת החיסון להיאחז בהן כשהיא מתמודדת עם המחלה. לנגיף יהיה קשה מאוד להימלט מזה", אמר סאהין, "אך זה לא אומר שהמוטציה החדשה איננה מסוכנת".

גם חברת אסטרהזניקה, המפתחת את החיסון שלה יחד עם אוניברסיטת אוקספורד, הודיעה כי לפי ניסויים ראשוניים שביצעה, נראה כי החיסון שלה, הממתין לאישור בבריטניה וארצות הברית, יעיל גם הוא נגד המוטציה החדשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר