"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סערה בכוס: חובת הוספת פלואור למים תבוטל ב־2014

שרת הבריאות יעל גרמן החליטה לבטל את החדרת התוסף השנוי במחלוקת • באיגוד רופאי הילדים מוחים: "זו הדרך השוויונית להורדת תחלואה בעששת"

,עודכן
הממצאים המדאיגים: 13% מקידוחי מי השתייה בישראל מזוהמים בחומרים אלו. צילום: צילום: משה שי (אילוסטרציה)

בשנה הבאה תבוטל החובה השנויה במחלוקת להוסיף פלואור למי השתייה. מדובר באחד המהלכים הראשונים של שרתהבריאות יעל גרמן.

גרמן חתמה למעשה על תקנות מי השתייה, שנכתבו כבר ב־2007 ושיישומן נדחה בשל חילוקי דעות מקצועיים בנוגע ליתרונות ההפלרה.

"מכיוון שבמשרד הבריאות האמינו שהפלרה זה דבר טוב, לא נטו לחתום על התקנות האלו. קיימתי דיון בנושא וגיליתי שבזכות ההפלרה יש ירידה בעששת במדינת ישראל", אמרה גרמן, "אין ויכוח שההפלרה היא תרופת פלא לעששת, השיח נוגע לדרך: אם דרך המים, אם לבצע חינוך לבריאות השן או אם לתת טיפות פלואור. במהלך השנה הזו מנכ"ל המשרד ייקח על עצמו לתת מענה לאוכלוסיות מוחלשות שיש להן קושי בחינוך לבריאות השן ושהפסקת ההפלרה תפגע בהן".

אף שגרמן כבר חתמה, עדיין מתקיימת בדיקה משפטית על ידי היועצים המשפטיים לכנסת ולממשלה לגבי תקפות התקנות, משום שתקנות מי השתייה נדונו ואושרו על ידי ועדת הפנים גם בכנסת הקודמת.

פרט לאירלנד ולישראל, אין שום מדינה שמפלירה מי שתייה על פי חוק. עם זאת, יש מדינות שנותנות פלואור בדרכים אחרות (טיפות, הוספת פלואור למלח). בתפקידה הקודם כראש עיריית הרצליה הובילה גרמן מאבק נגד חובת ההפלרה, ואף היתה שותפה לפני כשנתיים לעתירה לבג"ץ בנושא.

עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, בירך על החלטת שרת הבריאות: "אישור התקנות נועד להביא לצדק סביבתי וחברתי, מאחר שאישורן מבטיח כי הזכות למי שתייה באיכות ראויה לא תהיה רק בהישג ידם של מי שמסוגלים לשפר את איכות המים שהם שותים באמצעות מתקני סינון ומים מינרליים, אלא מדינת ישראל תבטיח מי שתייה באיכות ראויה במים המסופקים על ידיה לכלל תושביה".

ברם, לא כולם מרוצים מההחלטה. יו"ר איגוד רופאי הילדים ומנהל חטיבת הילדים בבי"ח וולפסון, פרופ' אלי סומך, אמר: "הפלרת מי שתייה היא השיטה הבטוחה, הזולה והשוויונית ביותר להורדת תחלואה בעששת. ההפלרה קיימת כ־60 שנה ויותר מ־400 מיליון אנשים ביותר מ־30 מדינות נהנים מיתרונות של מים עם ריכוז פלואור מיטבי. הפלרת מים מגיעה במידה שווה לכל שכבות האוכלוסייה ומורידה את שכיחות העששת ב־40%".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר