"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הזוי: ניצולת שואה בת 88 מואשמת בתמיכה בנאצים

יליזבטה בורסובה איבדה 16 קרובי משפחה במחנות השמדה • כעת משטר לוקשנקו בבלארוס מאשים אותה בתמיכה סמלית בנאצים, בגלל שתלתה את דגל המחאה

,עודכן
המחאה בבלארוס // צילום: רויטרס // תלתה דגל אדום על מרפסתה והואשמה בנאציזם. המחאה בבלארוס

הסיפור הזה ייתכן כנראה רק במשטר לוקשנקו בבלארוס: יליזבטה בורסובה, ניצולת שואה בת 88 מואשמת בתמיכה סמלית בנאצים וצפויה לעמוד למשפט. הסיבה מופרכת לא פחות מהאישום: בורסובה תלתה את דגל המחאה, שהשלטון אסר לשימוש בנימוק שהוא פאשיסטי ובמטרה לעשות דה-לגיטימציה למוסדות המדינה.

הכל החל כאשר בורסובה תלתה את הדגל הלבן-אדום-לבן במרפסת ביתה. לא חלפו אלא כמה ימים והיא קיבלה הודעה שנפתחו נגדה הליכים "בגין שימוש בסמלים אסורים" – כל זאת בזמן שהרודן לוקשנקו וכל ערוצי התעמולה שברשותו מנסים לשכנע שאסרו על השימוש בגלל הזיהוי עם הכיבוש הנאצי.

כל זה היה מופרך דיו, אלמלא סיפור חייה ומשפחתה של בורסובה. היא נולדה באפריל 1933 בוויטבסק, בת לאב בלארוסי, יקוב בליי, ואם יהודייה, פרומה-רוחה שיינין. לפני המלחמה, ליזה דיברה יידיש. עם התקדמות הפולשים הנאצים לשטחי בריה"מ ב-1941, ליזה ועוד כמה בני משפחה הצליחו להימלט ברכבת האחרונה מוויטבסק ורק כך ניצלה. 16 מבני משפחת אמה, משפחת שיינין, נרצחו בגטאות ויטבסק ובשנקוביץ'. שלושה דודיה מצד אמה נהרגו בחזית במדי הצבא הסובייטי.

סיפורה עורר סערה בבלארוס וגם בישראל. יליזבטה בורסובה // צילום: באדיבות המשפחה
סיפורה עורר סערה בבלארוס וגם בישראל. יליזבטה בורסובה // צילום: באדיבות המשפחה

"להאשים את הדודה שלי בתמיכה סמלית בנאציזם זו פסגת הציניות", אמר היום (שבת) ל"ישראל היום" אחיינה, אלכסנדר בליי, "הרי לוקשנקו עצמו שיבח בעבר את היטלר ואת הסדר שיצר בגרמניה, ואילו כלפי היהודים התבטא לא אחת באופן פוגעני (בעבר, למשל, טען כי הלכלוך בעיר בוברויסק קשור בכך שהייתה בעיר אוכלוסייה יהודית, ד"ב). גם כך מבזים כאן את זכר קורבנות השואה. למשל, בנו אנדרטה ענקית במחנה ההשמדה טרוסטנץ והצליחו לא לציין מה היה הלאום של רוב הקורבנות!"

הדגל הלבן-אדום-לבן, שכאמור מזוהה עם המחאה, נחשב לדגל הלאומי הבלארוסי. לוקשנקו עצמו הושבע לידו לנשיאות ב-1994, אך בהמשך אסר עליו. את הדגל עיצב קלבדיי דוז'-דושבסקי, שב-1943 הושלך למחנה ריכוז בגלל שהסתיר יהודים, אך שרד.

בליי, שבאופן אירוני עסק במשך שנים בחשיפת המשת"פים הבלארוסים, מוסיף שבהתחשב בקורבנות של המשפחה, "לדודה ליזה יש חשבון ארוך עם הנאציזם. ואני חושב שמי שבאמת ממשיך את דרך הנאצים הוא דווקא שלטון הקלגסים הפשיסטי, שעומד לשפוט אותה".

הפוסט של בליי עורר סערה גדולה בבלארוס. בקבוצות של יוצאי בלארוס בישראל דורשים ממשרד החוץ לנקוט עמדה בפרשה. מכתבים ברוח זו נשלחו כבר למשרד החוץ. הסיבה: לאחר ששגריר ישראל במינסק מסר את כתבי האמנה לרודן לוקשנקו, בישראל הסבירו את המהלך בין השאר "בדאגה לצרכים של הקהילה היהודית בבלארוס". דברים ברוח זו אמר רק ביום חמישי האחרון שגריר ישראל בליטא, יוסי לוי, עת פגש את נשיאת הבלארוסים הגולה, סבטלנה טיכנובסקאיה.

במשרד החוץ בחרו לא להגיב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר