"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ממצאים מעודדים לחיסון של מודרנה

מגזין רפואי נחשב פרסם נתונים חיוביים על הימצאות נוגדנים בגוף לאחר התחסנות מנגיף הקורונה • "כמות הנוגדנים יורדת רק לאחר שלושה חודשים" • המשמעות: החיסון יאפשר להגיע למצב של חסינות עדר לטווח משמעותי של זמן בכל שנה

,עודכן
חיסון של חברת מודרנה // צילום אילוסטרציה: רויטרס // חיסון של חברת מודרנה

מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי “ניו אינגלנד מדיקל ג'ורנל", מלמד כיהנוגדנים לווירוס הקורונהשנוצרים בגוף בעקבותחיסון של חברת מודרנהנותרים בגוף לפחות בשלושת החודשים שאחרי קבלת החיסון.

החוקרים בדקו מתחסנים מהשלב הראשון של הניסוי וגילו כי גם אחרי 90 ימים עדיין היו בדם שלהם נוגדנים רבים שיודעים להיאבק בנגיף. רק אחרי התקופה הזו החלה לרדת כמות הנוגדנים בגופם של המתחסנים, כאשר הירידה הבולטת ביותר נרשמה אצל מחוסנים מבוגרים.

מדובר בממצא מעודד יחסית כיון שהוא מלמד כי במצב שלגל חיסונים גדול, החיסון ישמור על אפקטיביות מלאה לתקופה של 3 חודשים ואולי אפילו ארוכה יותר. זו גם רמת העמידות של המתחסנים כנגד מחלת השפעת כל חורף והיא מאפשרת למעשה להגעה למצב של חסינות עדר לטווח משמעותי של זמן כל שנה.

בנוסף לכך, חשוב לציין כי המומחים לא בטוחים כלל שהירידה בכמות הנוגדנים בדם מעידה גם על שכחה של הנגיף על ידי המערכת החיסונית של הגוף. יתכן מאד שגם במקרה שבו כמות הנוגדנים יורדת, שהזיכרון של המחלה ושל הדרכים להתמודד עימה יוטמע בגוף ובמצב כזה הרי שהעמידות מפני המחלה תימשך לטווחי זמן ארוכים אף, יותר ותאפשר למדינות השונות מרחב זמן משמעותי בין חיסון אחד של קורונה למהלך חיסוני נרחב נוסף בהמשך.

חיסון של חברת מודרנה // צילום אילוסטרציה: רויטרס
חיסון של חברת מודרנה // צילום אילוסטרציה: רויטרס

למרות ההערכות האופטימיות, כדי לבדוק עד כמה באמת זוכרת המערכת החיסונית של הגוף את נגיף הקורונה והאם מספיק להתחסן פעם אחת בחיים או שצריך להתחסן מתקופה לתקופה, נדרש מחקר עומק ארוך טווח.

מחקר כזה עוד לא ניתן לביצוע מהסיבה הפשוטה שהחיסונים נגד המחלה קיימים רק זמן מועט ויש כמות מעטה של מתחסנים מהמחלה. כעת אחרי שיאושרו החיסונים של מודרנה ושל פייזר ובעתיד גם של חברות אחרות יהיה צורך לעקוב אחרי המתחסנים ואחרי גלי הקורונה בעולם ולראות כמה זמן באמת שורדת החסינות בגוף האדם.

ביחס לכך אין תמימות דעים בין המומחים ויש שסבורים כי התחסנות אחת תעצור אצל המתחסן את המחלה לכל החיים ויש הסבורים כי יהיה צורך להתחסן כל שנה. אולם את הסוגיה הזו כנראה יכריעו המחקרים בעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר