דעה: החינוך צריך להתאים עצמו למציאות

בתקופתי זה התחיל במקצוע המתמטיקה ובסך הכל דובר בשלוש יחידות לימוד כי מספר הנכשלים היה גדול. בחינוך אין אמת אחת. יבדקו את האלטרנטיבה הזו ואם היא מביאה להצלחה יותר גדולה של התלמידים ומסייעת ללימוד יסודי יותר של החומר - ויראו.

יכול להיות שזה צורך ויכול להיות שלא. זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת. החיסרון, וזה חלק מהטענות נגד ההחלטה, הוא שהתלמידים ילמדו חומר מאוד מצומצם במשך שנה שלמה ולא במשך כמה חודשים.

אני בעד מיקוד באופן כללי אבל לא בכל המקצועות, אלא במקצועות שמספר הנכשלים בהם גדול. לדעתי זה אמור להיות במחצית השנה כמו היום, אבל אם אכן המציאות השתנתה - אני לא רואה בזה משהו קיצוני. המערכת תמיד חייבת לבדוק את עצמה ולהתאים את עצמה למציאות המשתנה, ולא - היא תתאבן. אם לפרסום החומר כבר בתחילת השנה יש אפשרות לעזור ליותר תלמידים לעמוד בסטנדרטים שבאמצעותם משיגים תעודת בגרות, יש בשינוי הזה מן הברכה. מאחר שבחינוך אין אמת אחת ודרך אחת כדי להביא את התלמידים למיצוי הפוטנציאל שלהם, אפשר לנסות תמיד דרכים אלטרנטיביות.

ד"ר שמשון שושני- כיהן כמנכ"ל משרד החינוך

* * *

מקדימים מיקוד לבחינה

בשורה לתלמידים: מסתמן כי מהשנה הבאה תלמדו הרבה פחות • במשרד החינוך יפרסמו את החומר שעליו ייבחנו התלמידים בבגרויות כבר בתחילת שנת הלימודים - ולא זמן קצר לפני המבחנים • יו"ר מועצת התלמידים: "הדבר יוריד את הלחץ וישפיע לטובה על הציונים"

בשורה לתלמידים: מסתמן כי מהשנה הבאה יפורסם החומר שעליו ייבחנו התלמידים בבחינות הבגרות כבר בתחילת שנת הלימודים - ולא זמן קצר לפני הבגרויות. כך ככל הנראה תקבע ועדה של משרד החינוך, שבדקה את הנושא. בעקבות ההחלטה ילמדו תלמידי התיכונים רק את החומר שעליו ייבחנו, וספרי המיקוד יבוטלו. יו"ר מועצת התלמידים: "הדבר יוריד את הלחץ וישפיע לטובה על הציונים".

מטרת המהלך היא לאפשר למורים להתעמק בחומר הרלוונטי לבחינה ולהימנע מלחץ מיותר על התלמידים, שהיו עסוקים בשאלה אם החומר הנלמד יופיע בבחינה או לא. יתרון נוסף הוא ביטול הצורך בספרי המיקוד לבחינות הבגרות, שעלותם להורים גבוהה.

במסגרת הקיצוצים במשרד החינוך לאורך השנים נפגעו שעות הלימוד, בין השאר גם בתיכון, ונוצר מצב של חוסר התאמה בין היקף השעות לתוכנית הלימודים הנדרשת. לכן החליטו במשרד החינוך לפרסם קצת לפני הבחינות את המיקוד - החומר שעליו תיערך הבחינה ואשר איפשר לבתי הספר להתמקד בנושאים הרלוונטיים. הדבר יצר תרעומת בקרב המורים והתלמידים בשל העובדה שלאורך השנה נלמד חומר רב, שכלל לא הופיע במיקוד ולא היה בו צורך לבחינה. בשנים האחרונות החל משרד החינוך לטפל בנושא ובוטל המיקוד בפיזיקה, במתמטיקה ובאופן הדרגתי בביולוגיה. במקביל צומצם היקף החומר כדי להתאימו לשעות הלימוד.

לפני יותר משנה הוקמה הוועדה למערך הבגרויות אשר בחנה בין השאר את נושא המיקוד בבחינות, ואחת האפשרויות שעלתה היא ביטולו. בסביבתו של שר החינוך שי פירון אמרו אתמול כי הנושא נמצא בבחינה, אולם כשנכנס לתפקידו נפגש שר החינוך פירון עם הוועדה וביקש לזרז את עבודתה. מדיניותו של פירון היתה ברורה תמיד - להוביל את מערכת החינוך למצב שבו יש יותר העמקה בחומר ושיח בין המורים לתלמידים. מבחינתו של שר החינוך החדש, נושא המיקוד הוא הנושא החשוב במהלך ברוח זו.

"לא צריך להמר יותר"

אריה לוקר, יו"ר איגוד המנהלים הארצי, בירך אתמול על ההחלטה ואמר: "זה משהו שביקשנו מזמן, עוד משר החינוך הקודם, כדי שהמורים יקבלו את החומר כבר בתחילת השנה ותהיה להם האופציה ללמד את החומרים, ולא להתחיל עם ההימורים עד אחרי חופשת הפסח לגבי אילו חומרים יהיו בבחינות הבגרות. במצב הנוכחי במשך חודשים לימדנו חומר שבסוף גילינו שכלל לא ייכלל בבחינה".

גם התלמידים מרוצים. יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, יובל כחלון, אמר כי "קבלת המיקוד בתחילת השנה תתרום ליצירת רצף לימודי אחיד. היום קיים לחץ רב מצד התלמידים לפני קבלת המיקוד. לא פעם קרה שלמדנו חומר שלבסוף לא הופיע בבחינת הבגרות. משנת הלימודים הבאה נוכל ללמוד ברצף אחיד וליצור תהליך למידה מעמיק לקראת בחינת הבגרות. אני מאמין שהדבר ישפיע לטובה גם על ציוני הבגרויות".

מנהלת תיכון לשעבר אמרה אתמול כי מדובר ברע במיעוטו. "היתה צריכה להיות תוכנית נורמלית שאותה לומדים, ולאפשר בחירה. אבל מאחר שלא עושים את זה - פרסום המיקוד בתחילת השנה לפחות ימנע את ההימורים שעושים המורים".

אורן יהי שלום, יו"ר תנועת חינוך ישראלי, אמר כי "כל פעולה לצמצום סטנדרטים בכלל ובגרויות בפרט היא מבורכת, כי היא מאפשרת יותר חירות לבתי הספר לעסוק בחינוך האמיתי".

יעל ברנובסקי