"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חדש חושף יתרון מפתיע לקפאין

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מצאו כי צריכת קפאין עשויה להקל על נטייה להפרעות נפשיות כפייתיות • כיצד זה פועל?

,עודכן
המחקר שחושף את יתרונות הקפאין // צילום אילוסטרציה: Gettyimages // המחקר שחושף את יתרונות הקפאין

קודם כל קפה:שתיית כוס קפה עשויה לסייע לאנשים המתמודדים עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (Obsessive Compulsive Disorder) כדי להתגבר על הנטייה המוכרת שלהם לשטוף את ידיהם, זאת באמצעות העלאת רמות העוררות במוח - כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "Journal of Anxiety Disorders", ונערך על ידי ד"ר אייל קלנטרוף והדוקטורנטיות הדר נפתלוביץ' ונועה טאובר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

החוקרים בדקו אנשים הסובלים מהרגלי ניקוי כפייתיים, בחלק מהמקרים כחלק מהתמודדותם עם הפרעת ה-OCD, ובחנו אם הם מסוגלים להמתין ולא לשטוף את ידיהם מיד לאחר שנגעו בחפץ שנאמר להם שהיה מלוכלך.להפתעתם, גילה צוות המחקר שהנבדקים יכלו להמתין זמן רב מבלי לנקות את הידיים ואף דיווחו על רמות מצוקה נמוכות יותר, אם שתו כוס קפה אחתהמכילה קפאין, לעומת נבדקים אשר שתו כוס אחת של קפה נטול.

החוקרים ביצעו את בדיקתם על 47 נבדקים שציינו כי הם סובלים מפחדים הקשורים לזיהומים ושהיו להם הרגלי ניקוי טורדניים וכפייתיים ברורים. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות – כאלה שנדרשו לשתות בניסוי כוס קפה עם קפאין (כ-200 מ"ג) וכאלה שנדרשו לשתות כוס קפה נטול קפאין (0-10 מ"ג).

המשתתפים בניסוי התבקשו להימנע מצריכת קפאין במשך שמונה שעות לפני ביצוע המחקר על מנת להבטיח שההשפעות המעוררות את הקפאין יהיו מרביות. המשתתפים לא ידעו ולא הצליחו לנחש האם שתו קפה עם או בלי קפאין. לאחר מכן הם התבקשו לגעת בגירוי שעלול להיות מוגדר כמזוהם עבורם למשך 60 שניות, כמו חיתול תינוק, שלדברי החוקרים היה מלוכלך ולאחר מכן לחכות חצי שעה, עדשהשפעת הקפאיןתתחיל.

המחקר שחושף את יתרונות הקפאין // צילום אילוסטרציה: Gettyimages
המחקר שחושף את יתרונות הקפאין // צילום אילוסטרציה: Gettyimages

בהמשך הוכנסו משתתפי הניסוי לחדר עם כיור, ונתבקשו לחכות ככל שיוכלו מבלי לרחוץ את ידיהם במים. חוקרת אחרת, שלא הייתה חשופה לתנאי הניסוי, שהתה בחדר ובחנה את רמת המצוקה שלהם מ-1 עד 10, ועד כמה הדחף שלהם לשטוף את ידיהם גבוהה מ-1 עד 10.

כמו כן, הנבדקים נשאלו כמה זמן הם מרגישים שהם יכולים להמתין מבלי לשטוף את ידיהם. בהתבסס על תשובותיו האישיות של כל משתתף, הם קיבלו הוראה להמתין לאורך זמן שלא עולה על 10 דקות עד אשר יותר להם לבצע את פעולת הניקוי.

ומה עם התוצאות?

החוקרים מצאו כי המשתתפים ששתו את המשקה המכיל קפאין הראו יכולות אינהיביציה (דיכוי תגובות) גבוהות יותר במשימה במחשב, הפגינו מצוקה פחותה באופן משמעותי וחוו דחף נמוך יותר לשטוף את ידיהם, זאת לעומת הקבוצה השנייה שבה היו נבדקים ששתו קפה נטול.

בנוסף, המשתתפים מהקבוצה ששתתה קפה עם קפאין הצליחו גם להמתין זמן רב עד לשטיפת הידיים, שהיה כפול מהזמן של קבוצת הנבדקים השנייה. בנוסף, נמצא לאחר סיום שטיפת ידיים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות ביחס לתחושות המצוקה והדחף הרגעי להתנהגות כפייתית-אובססיבית.

העוררות שמעניק הקפאין בקפה, הסבירו בצוות המחקר, מסייעת לאנשים המתמודדיםעם OCDלעצור מחשבות והתנהגויות אובססיביות ולא רצויות. "המחקר הנירו-קוגניטיבי מראה לנו שהמערכות המוחיות שמעורבות בעוררות יכולות להשפיע באופן ישיר על מערכות אשר קשורות לדיכוי התנהגויות ומחשבות לא רצויות. המחקר הנוכחי הוא הניסיון הראשון שהראה באופן ישיר כי שינויים ברמות העוררות שלנו משפיעים גם על יכולתנו להתנגד לדחפים או התנהגויות כפייתיות", ציינו הכותבים.

עוד נכתב כי "עוררות גבוהה יותר לא הביאה רק לשיפור ביכולת לעכב התנהגות כפייתית למרות חשיפה לגירויים דוחים, אלא גם להחליש את עוצמת הדחף ותרם להפחתת המצוקה האישית. הוכח כי העוררות הפחיתה לא רק התנהגויות לא רצויות אלא גם מחשבות כאלו".

לסיכום, הדר נפתלוביץ מבהירה כי "קפאין מעלהרמות עוררותרק באופן נקודתי ורגעי ולכן לא יכול להוות טיפול ל-OCD. מצד שני, אני מאמינה שהמחקר יוכל לסייע לרופאים להבין את השינויים בתסמינים הכפייתיים של המטופלים שלהם, לגלות יעדי טיפול חדשים ולספק תוצאות טיפול טובות יותר בעתיד נגד OCD".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר