שליחנו לוושינגטון

בלי להיכנס להשוואות בין הסיטואציות האחרות שדני אבדיה יכול היה ליפול אליהן אילו היה נבחר על ידי אטלנטה, שיקגו או פיניקס - כי זה באמת אקדמי לגמרי עכשיו - קשה להתחמק מהדברים הטובים שמחכים לו בוושינגטון וויזארדס, שלקחה אותו בבחירה ה‭9- ‬ בדראפט אתמול לפנות בוקר.

ראשית, ולא משנה כמה מועמדים לדראפט יגידו אחרת, זה חשוב באיזו עיר אתה משחק. דני בחור צעיר, יהיו קשיי התאקלמות, ולעיר שאתה גר בה יש משמעות. למזלו, וושינגטון היא אחלה עיר. החורף קר, אבל יש גרועים ממנו בערי האן.בי.אי. ולא פחות חשוב, די.סי נמצאת בחוף המזרחי, מרחק נסיעה מניו יורק. עם טיסות ישירות ורק שבע שעות הבדל בשעונים, זה יעזור כשינסה לתאם שיחת זום או ביקורים.

רבע שעה מהבית הלבן

זו עיר עם הרבה מאוד ‭ young professionals‬ בגילי ‭ ,34-18‬ גיוון אתני, הרבה בוגרי קולג'ים, ולא מעט סטודנטים שלומדים בכמה מוסדות אקדמיים נחשבים. אז כשאבדיה ייצא לדרינק (אוקיי, קוקה קולה) סביב כיכר דופונט, הוא יוכל להרגיש קצת תל אביב.

כמו כן, האולם של הוויזארדס נמצא ממש בתוך העיר, ולא באיזה קומפלקס מרוחק. רבע שעה הליכה מהבית הלבן, ה-‭Capital One Arena‬ (מעניין אם יש פה משחק מילים) יושב על בלוק עירוני לגמרי, ליד תיאטראות, מסעדות וברים. אלה דברים שחשובים גם לכם, כשתרצו לקפוץ לשם לראות אותו משחק. זה אולם שגם בימים הכי גרועים של הקבוצה מצליח להביא אוהדים במספרים מכובדים (וכשמייקל ג'ורדן שיחק שם, הם היו מקום 2 בליגה בקהל).

ומה עם קצת כדורסל? נתחיל מלמעלה. טד לאונסיס, הבעלים של הוויזארדס, הוא אדם מוצלח, מוערך ומכובד, שקנה חלק מהקבוצה ב-‭,1999 ‬ וב-‭2010‬ השתלט על כולה. וגם אם נעשו טעויות תחתיו, הוא נחשב בעלים קשוב ועם כוונות טובות. העובדה שכוכב הקבוצה, בראדלי ביל, לא עושה כל מה שהוא יכול כדי לברוח, היא עדות לארגון שיש בו אלמנטים חיוביים של ניהול ויחס לשחקנים.

על הקווים יעמוד זו השנה החמישית ברציפות סקוט ברוקס, בעונה האחרונה בחוזה שלו. לברוקס יש לא מעט הצלחות עם שחקנים צעירים, החל מימיו עם קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק, ג'יימס הארדן וסרג' איבאקה באוקלהומה סיטי, וגם עם ביל עצמו בוושינגטון, שבארבע העונות תחתיו התפתח לאחד השחקנים הטובים בליגה כולה.

יצא הפסדו בשכרו

גם על הפרקט אבדיה מגיע לסיטואציה טובה. סביר להניח שבוושינגטון בונים על לראות את יכולות הובלת הכדור הטובות של אבדיה מתפתחות עם הזמן, אבל הוא לא ייזרק למים מהבחינה הזו. ג'ון וול אמור לחזור אחרי כשנתיים של פציעות, וגם אם אין ממש סיכוי ששוב יהיה רכז טופ 5 בליגה, הוא עדיין יהיה מוביל הכדור המרכזי, יחד עם ביל.

מה שכן, אבדיה יהיה חייב לקלוע לפחות ‭ 35%‬ מהשלשות הפנויות שהם יסדרו לו. והם יסדרו - סימן השאלה הוא כמובן יכולת הקליעה של דני.

שחקן הפנים המרכזי, תומאס בראיינט בן ה-‭,22‬ קולע מספיק טוב לשלוש (כמעט שלשה למשחק ב-%‭40.7‬ אשתקד), כדי לעזור לרווח ולפנות את הצבע לחדירות, גם של אבדיה עצמו. ועל דקות בעמדות הפורוורד הטבעיות שלו דני יתחרה מול רוי האצ'ימורה היפני (עוד מעט בן ‭ 23‬) וטרוי בראון (‭21‬) הצעירים. בעצם, בלי כוכב על העמדות שלו הוא יקבל הזדמנויות, בזמן שוול וביל לוקחים את כל האחריות. קלאסי.

בבחירה ה-9 אבדיה אמנם ירוויח קצת פחות בחוזה הרוקי שלו מאשר אילו היה נלקח רביעי או חמישי, אבל עם פחות לחץ, יכול להיות שהפסדו ייצא בשכרו. אם לשפוט על פי מה שוושינגטון מציעה והיכולות של אבדיה, יש סיכוי שעד שים מדר, שנבחר ‭ 47‬ על ידי בוסטון סלטיקס, באמת יגיע לליגה בסופו של דבר (די בטוח שלא בעונה הקרובה), הוא כבר יוכל לשמוע מאבדיה סיפורים על איך ההרגשה להיות שחקן חמישייה בקבוצת פלייאוף באן.בי.אי. משהו ששום ישראלי מעולם לא יכול היה להגיד.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות