"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"צריך לשים דברים על השולחן"

יעקב אילון מתחקה אחר תופעת האנטישמיות החדשה (הערב, 21:20, ערוץ 2) בסרט תיעודי חוצה יבשות • אילון: "זה שונה ממה שרגילים לראות בערב יום השואה"

,עודכן
קל להפיץ שנאה באינטרנט. אילון

השנה יציינו בזכיינית קשת את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשידור הסרט "האנטישמיות החדשה" (הערב, 21:20, ערוץ 2), שבמסגרתו מתחקה יעקב אילון אחר תופעת האנטישמיות המודרנית.

בתחקיר בן שנתיים, קופרודוקציה ישראלית־קנדית שצולמה בין השאר בבריטניה, בצרפת, בארה"ב, בקנדה ובדרום אפריקה - מציג אילון את האנטישמים החדשים, שחלקם מתחבאים מאחורי ארגונים אנטי־ציוניים וחלקם לא מתחבאים מאחורי דבר. "זה קצת שונה ממה שרגילים לראות אצלנו בטלוויזיה בערב יום השואה", אומר אילון, "במשך השנים אנחנו רואים דברים די דומים שחוזרים על עצמם, ופה זה ניסיון להסתכל יותר קדימה על מה שנקרא 'האנטישמיות החדשה'".

במה שונה האנטישמיות החדשה מהאנטישמיות המוכרת?

"זה שילוב של כמה דברים: מכונת ההפצה של האינטרנט, שלרוב היא נהדרת ואנחנו מברכים עליה, נותנת כלי לא ייאמן למטורפים ולמחרחרי השנאה וזה יוצר ז'אנרים חדשים. כל היתרונות הענקיים שיש לאינטרנט מתועלים לדבר הזה. בסרט אנחנו נראה את היקף התופעה, התכנים משתנים ומתעצמים והיום אתה כבר לא מתעסק רק באנטישמיות הקלאסית של יהודים עם אף גדול, אלא יותר בכיוון מדינת ישראל שמוגדרת לא פעם כנאצית. הכל מתהפך הפוך על הפוך".

יש דוגמאות ספציפיות לאנטישמיות באינטרנט?

"מלבד סרטונים ומסרים שמועברים ברשת, אם אתה מכניס ג'וד בגוגל אתה מקבל משהו אנטי יהודי, ואם אתה מחפש את המילה שואה אתה מקבל מכחישי שואה כי הכל תלוי במסה של החומרים".

יש גם דוגמאות לפעילים שנלחמים באנטישמיות?

"לא נכנסנו לזה באופן עמוק, אבל אנחנו מביאים כמה דוגמאות. למשל, בלוגר ששמו ריצ'רד מילט שהוא סוג של צייד אנטישמים אינטרנטי פעיל בלונדון, שם יש כמות שנאה סביב ישראל על הרקע הפוליטי והסכסוך הישראלי־פלשתיני. ריצ'רד הולך לאירועים האלה, מצלם ומקליט שם ומעלה בבלוג שלו. הוא גם גרם להתפטרותה של פוליטיקאית ששמה ג'ני טונג, שהוא צילם אותה באירוע בתוך בניין הפרלמנט כשהיא מדברת על השמדת ישראל".

איפה בעולם תופעת האנטישמיות החדשה חזקה ביותר?

"בארה"ב המצב מאוד מאוד קשה כי חופש הביטוי מעוגן שם חזק בחוקה".

היו מקומות שסירבו לשתף איתכם פעולה בשל היותכם ישראלים?

"הסרט נעשה בשיתוף הפקת טלוויזיה קנדית, ולהם היה יותר קל להיכנס למקומות שאנחנו לא יכולנו להיכנס אליהם. במפגשים האלה אתה רואה אנשים שחלקם נראים מטורפים וחלקם זה מה שנקרא 'השכן ממול', שנראה כמו רואה החשבון שלך שמסביר בנחת שהיטלר לא סיים את העבודה כמו שצריך. בגדול, האנשים האלה הם לא ביישנים, אבל הם תמיד חשדנים משום שהם רדופי קונספירציות שאולי מדובר בציונים".

אז הסרט הזה בעצם אמור לגרום לנו לפחד?

"המטרה היא לא להפחיד. המטרה היא לשים את זה על השולחן. בסרט יש קטע על ה'דארק־נט' - המרתף של האינטרנט שמכיל את כל משוגעי העולם - ושם רצים דברים שלא נדע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר