בתביעת רשלנות רפואית יוצאת דופן שהוגשה בשבוע שעבר, עולות טענות כי משום שגינקולוג בכיר באגף נשים ויולדות בבית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר לא עטה מסכה המכסה את הפה והאף ולא שמר על הוראות ההיגיינה, כפי שמחייבות הוראות משרד הבריאות, הוא הדביק יולדת שהייתה בטיפולו בחדר הניתוח בחיידק מסוכן וכתוצאה מכך נגרם לה זיהום קשה.
עקב כך היולדת הייתה בסכנת חיים, הרופאים נאלצו לכרות את רחמה, והיא סובלת מאז מנכות ומנזקים קשים. טענות אלה עולות מתביעה שהוגשה ביום חמישי שעבר בבית המשפט המחוזי מרכז נגד משרד הבריאות ובית החולים שיבא.
התביעה היא חלק מפרשה שזכתה להד תקשורתי וציבורי נרחב ואירעה בחודש דצמבר 2015, ובמסגרתה נבדקו מקרים נוספים חריגים ביותר של שלוש יולדות נוספות שרחמן נכרת באותה עת לאחר שנפגעו מזיהום. ואולם, זו הפעם הראשונה שמוגשת בישראל תביעה שבה עולות טענות כי רופא שטיפל בחולה הדביק אותו בחיידק מסוכן גם משום שלא עטה מסכה ולא שמר על כללי ההיגיינה המתחייבים. אותם כללים שמרביתם הם עכשיו חובה לכלל הציבור בגלל כללי הזהירות מהידבקות בנגיף הקורונה.
התביעה הוגשה על ידי עו"ד שי פויירינג, המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
"אירוע חריג ביותר"
התביעה שהוגשה לצורך קבלת פיצויים מתבססת על חוות דעתו של פרופ' ג'יהאד בשארה, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים בילינסון בפתח תקווה, על עדותה של היולדת עצמה, ובהסתמך על הדיונים המיוחדים בפרשה בכנסת, כולל ממצאים מהבדיקה הפנימית של משרד הבריאות ומהבדיקה הפנימית של הנהלת בית החולים.
ההנהלה הגדירה את הפרשה כ"אירוע חריג ביותר", מצאה כי לרופא המיילד ולתובעת הייתה התאמה מלאה של החיידק המסוכן וציינה כי המקרה של התובעת חשוד כהדבקה בחיידק שאירעה בגלל עצם האשפוז והטיפול בבית החולים.
על פי התביעה, היולדת, בת 39, הרתה ב-2015 וב-6 בדצמבר הגיעה לבית החולים שיבא לצורך הלידה והועברה לחדר הניתוח, שבו בוצעה בהרדמה אפידורלית לידה באמצעות ואקום. אלא שהיולדת לא ידעה שבמחלקת היולדות בשיבא התקבלה הודעה מבית החולים בילינסון בפתח תקווה כי הם נאלצו לכרות את הרחם לאישה שילדה עוד קודם לכן בשיבא.
חיידק אלים
הסיבה? התגלה אצלה זיהום בחיידק אלים מסוג סטרפטוקוקוס A שנמצא על העור ובגרון, אבל כשהוא מצליח לחדור לרקמות פנימיות בגוף, הוא עלול להתפשט במהירות ולגרום לקריסה, לכריתת איברים ואף לתמותה.
על פי התביעה, היולדת אף לא ידעה כי כדי למנוע את שרשת ההדבקה, נערכה בשיבא בדיקה, כנדרש, שבמסגרתה נדגמו אנשי הצוות הרפואי שהיו מעורבים בטיפול ביולדת הראשונה, ובהם הרופא המיילד שלה, שסבל גם מדלקת בגרון. אלא שלפי התביעה, הרופא טיפל בתובעת "בחוסר סבירות משווע מבלי ששמר על כללי ההיגיינה הבסיסיים הנדרשים".
לפי התביעה, הרופא המיילד בחדר הניתוח חילץ בלידה באמצעות מכשיר ואקום תאומים בנים, שנולדו בריאים, ולאחר הלידה הוא החל בתפירה כירורגית של קרעים עמוקים ומשמעותיים שנוצרו ביולדת במהלך הלידה. אלא ש"בחדר הניתוח הוא ביצע את שתי הלידות ואת הליך התפירה מבלי שהוא עוטה מסכה על פניו, וכל זאת בניגוד גמור להוראות משרד הבריאות.
"אין פלא שהתובעת נדבקה"
"בהימנעותו המתמשכת והעיקשת לחבוש מסכה, פעולה מחויבת, זולה, פשוטה ויעילה, פעל הרופא בחוסר אחריות משווע, שכן הוא ידע שבנסיבות אלה יש אפשרות סבירה שהוא למעשה מקור ההדבקה של היולדת הראשונה, ואין פלא שהתובעת נדבקה בחיידק מן הרופא. זאת כאשר במהלך אותו חודש ארבע יולדות שילדו בשיבא עברו כריתת רחם. וכך אף שהיה כבר ידוע טרם הטיפול בתובעת על התפרצות החיידק בבית החולים, ואף שהיה חשש שמקור ההדבקה הוא אחד מאנשי הצוות, ואף שהרופא המיילד עצמו היה בנבדקים שנחשדו להיות מקור ההדבקה, ואף שימים ספורים קודם לכן סבל מדלקת בגרון - הוא המשיך לטפל בחולות נוספות, ובהן התובעת, וזאת מבלי ששמר על כללי ההיגיינה הבסיסיים", נכתב בתביעה.
כתב התביעה מעלה גם טענות רבות וקשות ביותר על הטיפול ביולדת לאחר הלידה, ולפיהן במשך ארבעה ימים לאחר הלידה היא חזרה והתלוננה שוב ושוב על כאבי בטן עזים, אבל "אף על פי שהכאבים העזים לא חלפו ואף החמירו, הודיעו הרופאים ליולדת שהיא אמורה להשתחרר לביתה, וכל זאת כשבמהלך כל ימי האשפוז כבר היה ידוע להנהלת בית החולים ולרופאים המטפלים במחלקה על ההידבקות של יולדת אחרת באותו חיידק בבית החולים".
לפי התביעה, לאחר שרופאים סירבו לעשות זאת ושחררו אותה לביתה, החליטה בעקבות זאת, ועל דעת עצמה, להתאכסן במלונית היולדות בבית החולים. אלא ששם המשיך מצבה להחמיר, ולאחר שלא נבדקה על ידי רופא, והכאבים שלה החריפו עוד יותר, היא הועברה לחדר מיון יולדות, שם אבחנו אצלה זיהום חמור ומתפשט. היולדת הועברה ליחידה לטיפול נמרץ ולמחרת הובהלה לחדר הניתוח, שם התגלה אצלה זיהום מפושט ונכרת רחמה. מאז היא נשארה עם נכות קשה ועם פגיעות רבות ובלתי הפיכות.
נערכה בדיקה חיצונית
הפרשה נדונה גם בדיון מיוחד בכנסת ונבדקה אז על ידי משרד הבריאות, ובינואר 2016 כתב פרופ' ארנון אפק, אז המשנה למנכ"ל משרד הבריאות והיום המשנה למנכ"ל בית החולים שיבא, למנכ"ל משרד הבריאות אז, משה בר סימן טוב, כי יש גם מסקנות ולקחים מבדיקת הפרשה שנמצאים בשלבי יישום בבית החולים, כפי שכבר "הבטיח לי" פרופ' איציק קרייס, אז המשנה למנכ"ל בית החולים והיום מנכ"ל שיבא.
פרופ' אפק כתב עוד כי "חשוב לציין את הפעילות המקצועית והמיידית של רופאי בית החולים שיבא, שרופאיו בדקו את המקרים, התקשרו ליולדות ותדרכו אותן.
"התרשמתי מאוד מהכנות ומהמסירות של מנהל מערך נשים ויולדות, פרופ' אייל שיף (שניהל אז את המערך, ר"ר), שניהל אישית את האירוע, בסיוע פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא".
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר: "בשנת 2015 אירע המקרה המתואר, אשר טופל באופן מיידי בראייה רב-תחומית. בנוסף, יזם המרכז הרפואי שיבא פנייה למשרד הבריאות לביצוע בדיקה חיצונית, בלתי תלויה, מטעמו. בסיומה של בדיקה מקיפה על ידי מיטב המומחים, בהובלת משרד הבריאות, עלה כי לא נפל כל דופי בהתנהלות ביה"ח. יתרה מזאת, תפקודו המהיר, המקצועי והמסור של המרכז הרפואי אף זכה לציון לשבח. מטרת העל שהייתה כל העת מול עינינו היא הצלת חייה של המטופלת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו