"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הלחימה באתיופיה: "שני הצדדים ביצעו מעשי זוועה"

עשרות אלפי פליטים נמלטו מהקרבות במחוז תיגראי, בשעה שצבא אתיופיה נלחם במיליציה מקומית רבת עוצמה • פליט: "אינני יודע אם בני משפחתי בחיים"

,עודכן
אנשי מליציה הנאמנים לאדיס אבבה בדרכם למחוז תיגראי // צילום: איי.אף.פי // אנשי מליציה הנאמנים לאדיס אבבה בדרכם למחוז תיגראי // צילום: איי.אף.פי

המבצע של צבא אתיופיה בחבל תיגראי בצפון המדינה הולך ומסלים לכדי מלחמת אזרחים כוללת ומניין ההרוגים, הפצועים והפליטים מוסיף לעלות. על אף מידע מועט שמגיע מהמחוז המורד, זאת בשל שיבושים ברשתות התקשורת והאינטרנט באזורי הלחימה, דיווחים שמגיעים מהשטח מצביעים גם על מעשי טבח שבוצעו על ידי שני הצדדים הלוחמים.

בעוד הצבא הפדרלי האתיופי נלחם באנשי ארגון "החזית העממית לשחרור תיגראי", מעל 11,000 פליטים חצו ביומיים החולפים את הגבול לסודאן שם ביקשו מקלט מהרשויות. הדגמס גגרסי, נאלץ לברוח מביתו בעיר חומיירה, הקרובה לגבול סודאן ובראיון ל"גרדיאן" הבריטי הוא מספר על הפצצות של חיל האוויר האתיופי ומעשי הרג על בסיס אתני. "אינני יודע אם בני המשפחה שלי בחיים, אני דואג להם מאוד", סיפר הפליט לעיתון הבריטי.

פליטים נוספים מספרים על בתי חולים המלאים בקורבנות ירי, רובם אזרחים. הם מספרים כי קווי הטלפון והרשת הסלולרית חדלו לעבוד, או נותקו על ידי הממשלה, וגם אספקת החשמל משובשת. על פי העדויות, לוחמי "החזית לשחרור תיגראי" נאלצו לסגת מחומיירה לאחר שאספקת המזון והמים שלהם אזלו. מיליציות הנאמנות לצבא אתיופיה נכנסו לעיר והחלו לבצע מעשי הרג. ארגון אמנסטי טען הבוקר כי ראיות מצולמות להריגתם של לפחות מאה בני אדם בדקירות מצ'אטה הגיעו לידיו, אך לא ברור מי הנרצחים ומדוע נרצחו.

לוחם מיליציה אתיופי במחוז תיגראי // צילום: איי.אף.פי
לוחם מיליציה אתיופי במחוז תיגראי // צילום: איי.אף.פי

במקומות אחרים היה הצבא האתיופי זה שנאלץ לסגת חזרה לשטחי אריתריאה לאחר שנהדף על ידי כוחות המורדים. על פי טענות המורדים, חיילים של צבא אריתריאה סייעו לממשלה האתיופית בלחימה נגד אנשי "החזית לשחרור תיגראי". אתמול הצליח הצבא האתיופי לכבוש את שדה התעופה של חומיירה והחל להתקדם לעבר העיר עצמה. הצבא האתיופי הודיע היום כי אנשיו הרגו 500 מאנשי "החזית לשחרור תיגראי" ושבו 29.

הלחימה בחבל תיגראי החלה בתחילת השבוע לאחר שראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, הכריז על מבצע צבאי גדול במחוז, לאחר שלטענתו אנשי "החזית לשחרור טיגראי" ביצעו סדרה של מתקפות מתוכננות מראש על בסיסי הצבא האתיופי במחוז.

ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד // צילום: רויטרס
ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד // צילום: רויטרס

מחוז תיגראי נהנה מאוטונומיה פוליטית נרחבת מאז סוף שנות התשעים ונשלט על ידי אנשי "החזית לשחרור תיגראי" למעלה משלושה עשורים. הארגון זוכה גם לייצוג משמעותי בפרלמנט הפדרלי האתיופי ולקח חלק בעבר בממשלות אתיופיה. הזרוע הצבאית של הארגון מונה קרוב לרבע מיליון לוחמים וחמושה בנשק כבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר