"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פנייה לרה"מ: "גנה את אלימות הרודן לוקשנקו כלפי אזרחי בלארוס"

יוצאי בלארוס פנו לנתניהו בבקשה שיגנה בפומבי את מעשיו של הרודן • "כמדינה שהוקמה בידי ניצולי שואה, אסור לישראל לשתוק" • בין החותמים על המכתב: השחקנית ומדליקת המשואה יבגניה דודינה והזמר ארקדי דוכין

,עודכן
בנימין נתניהו, אלכסנדר לוקשנקו // צילום: חיים צח-לע"מ, רויטרס // בנימין נתניהו, אלכסנדר לוקשנקו

"על ישראל להוקיע את האלימות שנוקט הרודן אלכסנדר לוקשנקו כלפי אזרחי בלארוס, ולתמוך במחאה העממית נגד זיוף הבחירות" – זה המסר העיקרי של פנייה שהעבירה היום (רביעי) קבוצה גדולה של יוצאי בלארוס בישראל לראש הממשלה בנימין נתניהו.

בפנייה, שיזמו פעילים בקהילה הבלארוסית ועליו חתומים עשרות חוקרים, אנשי תרבות וספורט, נאמר בין השאר: "ישראל היא מדינה שהוקמה בידי ניצולי השואה וצאצאיהם. ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאירועים הנוראיים של אמצע המאה ה-20 התרחשו על רקע שתיקת העולם. כיום העולם השתנה. רוב מנהיגי המדינות הדמוקרטיות באירופה ובאמריקה גינו בגלוי את משטר לוקשנקו ותמכו במחאה העממית בבלארוס. עם המדינות שהכירו בלוקשנקו ניתן למנות את סוריה, איראן, ונצואלה וטורקמניסטן. האם ישראל רוצה להימנות עם מדינות אלו?".

צילום: רויטרס

עוד קובלים הפעילים כי מדיכוי המהומות, שכלל חטיפת אזרחים והשמתם במעצרים מינהליים, סבלו גם אזרחי ישראל, אך גם עובדה זו לא שינתה את גישת ירושלים. "אזרחי ישראל אלכסנדר פרומן, ארטיום פרונין, ארטיום בוריסביץ' ואנה סירוטינה ששהו במינסק, עוכבו על ידי המשטרה המקומית, הוכו ושהו מספר ימים במתקן כליאה בתנאים לא אנושיים. שגרירות ישראל במינסק לא רק שלא נענתה באופן מיידי לפנייתם לעזרה, אלא אף שמרה על שתיקה בנוגע למקרים אלה, וכמוה גם משרד החוץ הישראלי. זו התחמקות מקוממת של משרד החוץ הישראלי מאחד מתפקידיו החשובים ביותר - הגנה על אזרחיו בחו"ל".

בפנייה אישית לנתניהו, מוסיפים יוזמי המכתב: "ילידי בלארוס הרימו תרומה גדולה להקמתה ופיתוחה של ישראל. אליעזר בן יהודה - אבי העברית המודרנית, הנשיאים חיים ויצמן, זלמן שז"ר ושמעון פרס, ראשי הממשלה מנחם בגין ויצחק שמיר, מייסד תנועת חב"ד שניאור זלמן, ונציגים בולטים רבים אחרים של העם היהודי, כולל סבך, הרב נתן מיליקובסקי, נולדו בבלארוס. בתקופה קשה זו עבור בלארוס ועמה, אנו קוראים לך לתמוך באזרחיה שוחרי החירות".

 "רוב מנהיגי המדינות הדמוקרטיות תמכו במחאה העממית בבלארוס" // צילום: איי.אף.פי
"רוב מנהיגי המדינות הדמוקרטיות תמכו במחאה העממית בבלארוס" // צילום: איי.אף.פי

על המכתב חתומים בין השאר הזמר ארקדי דוכין (שנולד בעיר בוברויסק בבלארוס), השחקנית ומדליקת המשואה יבגניה דודינה, מנהל פרויקט חקר יהודי בלארוס באונ' ת"א, פרופ' לאוניד סמילוביצקי, ולרי פאנוב, המייסד והמנהל של התאטרון בלט פאנוב, וארטיום גורסקי - שלוש פעמים אלוף עולם, שבע פעמים אלוף אירופה בקרטה מסורתי וזוכה "מכבייה 2017".

המחאה העממית בבלארוס החלה ב-9 באוגוסט, יום הבחירות לנשיאות, שבסופו מסרה ועדת הבחירות המרכזית כי הנשיא לוקשנקו, השולט בבלארוס זה 26 שנה, זכה בלא פחות מ-81% מהקולות – מספר שלא הייתה לו כל אחיזה במציאות. עם מסירת התוצאות, החלה מחאה שמדי שבוע מוציאה מאות אלפים לצעדות ומקיפה את כל שדרות האוכלוסייה. מנגד, המשטר עצר אלפי אזרחים רק משום שהביעו את עמדתם הפוליטית, מאות הוכו, חלק מהמפגינים נחטפו מתוך דירותיהם, ורשימת העבירות על זכויות אזרח ואדם במדינה, שמתועדת היטב, מתארכת והולכת.

במהלך אוגוסט, חתמו 5,000 יוצאי בלארוס בארץ על עצומה למשרד החוץ, שבה דרשו לגנות את האלימות, אולם עד היום נענו בשתיקה ובאמירות ש"הנושא נבחן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר