פנייה לרה"מ: "גנה את אלימות הרודן לוקשנקו כלפי אזרחי בלארוס"

"על ישראל להוקיע את האלימות שנוקט הרודן אלכסנדר לוקשנקו כלפי אזרחי בלארוס, ולתמוך במחאה העממית נגד זיוף הבחירות" – זה המסר העיקרי של פנייה שהעבירה היום (רביעי) קבוצה גדולה של יוצאי בלארוס בישראל לראש הממשלה בנימין נתניהו.

בפנייה, שיזמו פעילים בקהילה הבלארוסית ועליו חתומים עשרות חוקרים, אנשי תרבות וספורט, נאמר בין השאר: "ישראל היא מדינה שהוקמה בידי ניצולי השואה וצאצאיהם. ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאירועים הנוראיים של אמצע המאה ה-20 התרחשו על רקע שתיקת העולם. כיום העולם השתנה. רוב מנהיגי המדינות הדמוקרטיות באירופה ובאמריקה גינו בגלוי את משטר לוקשנקו ותמכו במחאה העממית בבלארוס. עם המדינות שהכירו בלוקשנקו ניתן למנות את סוריה, איראן, ונצואלה וטורקמניסטן. האם ישראל רוצה להימנות עם מדינות אלו?".

עוד קובלים הפעילים כי מדיכוי המהומות, שכלל חטיפת אזרחים והשמתם במעצרים מינהליים, סבלו גם אזרחי ישראל, אך גם עובדה זו לא שינתה את גישת ירושלים. "אזרחי ישראל אלכסנדר פרומן, ארטיום פרונין, ארטיום בוריסביץ' ואנה סירוטינה ששהו במינסק, עוכבו על ידי המשטרה המקומית, הוכו ושהו מספר ימים במתקן כליאה בתנאים לא אנושיים. שגרירות ישראל במינסק לא רק שלא נענתה באופן מיידי לפנייתם לעזרה, אלא אף שמרה על שתיקה בנוגע למקרים אלה, וכמוה גם משרד החוץ הישראלי. זו התחמקות מקוממת של משרד החוץ הישראלי מאחד מתפקידיו החשובים ביותר - הגנה על אזרחיו בחו"ל".

בפנייה אישית לנתניהו, מוסיפים יוזמי המכתב: "ילידי בלארוס הרימו תרומה גדולה להקמתה ופיתוחה של ישראל. אליעזר בן יהודה - אבי העברית המודרנית, הנשיאים חיים ויצמן, זלמן שז"ר ושמעון פרס, ראשי הממשלה מנחם בגין ויצחק שמיר, מייסד תנועת חב"ד שניאור זלמן, ונציגים בולטים רבים אחרים של העם היהודי, כולל סבך, הרב נתן מיליקובסקי, נולדו בבלארוס. בתקופה קשה זו עבור בלארוס ועמה, אנו קוראים לך לתמוך באזרחיה שוחרי החירות".

על המכתב חתומים בין השאר הזמר ארקדי דוכין (שנולד בעיר בוברויסק בבלארוס), השחקנית ומדליקת המשואה יבגניה דודינה, מנהל פרויקט חקר יהודי בלארוס באונ' ת"א, פרופ' לאוניד סמילוביצקי, ולרי פאנוב, המייסד והמנהל של התאטרון בלט פאנוב, וארטיום גורסקי - שלוש פעמים אלוף עולם, שבע פעמים אלוף אירופה בקרטה מסורתי וזוכה "מכבייה 2017".

המחאה העממית בבלארוס החלה ב-9 באוגוסט, יום הבחירות לנשיאות, שבסופו מסרה ועדת הבחירות המרכזית כי הנשיא לוקשנקו, השולט בבלארוס זה 26 שנה, זכה בלא פחות מ-81% מהקולות – מספר שלא הייתה לו כל אחיזה במציאות. עם מסירת התוצאות, החלה מחאה שמדי שבוע מוציאה מאות אלפים לצעדות ומקיפה את כל שדרות האוכלוסייה. מנגד, המשטר עצר אלפי אזרחים רק משום שהביעו את עמדתם הפוליטית, מאות הוכו, חלק מהמפגינים נחטפו מתוך דירותיהם, ורשימת העבירות על זכויות אזרח ואדם במדינה, שמתועדת היטב, מתארכת והולכת.

במהלך אוגוסט, חתמו 5,000 יוצאי בלארוס בארץ על עצומה למשרד החוץ, שבה דרשו לגנות את האלימות, אולם עד היום נענו בשתיקה ובאמירות ש"הנושא נבחן".