חטיבת המחקר של בנק ישראל מספקת תרחיש אופטימי לסיום המשבר הנוכחי.
על פי הערכות המומחים, אם לא יוטלו סגרים נרחבים נוספים בארץ, צפויה הצמיחה לרדת בסוף השנה בשיעור של 5%, בזמן שבשנת 2021 תזנק הצמיחה במשק ב־6.5%.
מדובר בתחזית משופרת לעומת הצפי מחודש אוגוסט, שקבע כי אם יוטל סגר כללי - כפי שקרה בחגים - תתכווץ הכלכלה ב־7%.
בתרחיש האופטימי, רמת הפעילות הממוצעת לאורך 2021 תהיה נמוכה בכ־5% ביחס למגמה שטרם משבר הקורונה, והאינפלציה, שתסתכם השנה ב־0.3%, תוכפל ל־0.6% בסוף 2021. שיעור האבטלה יישאר גבוה וייתכן כי יתקרב ל־17% בסוף השנה, אך הוא אמור לרדת עד סוף השנה הבאה ל־7.8%. הגירעון צפוי לעמוד על כ־13% תוצר השנה, וכנראה יירד ל־8% בסוף 2021. לפיכך, יחס החוב לתוצר יאמיר השנה ל־73%, ול־76% בשנה הבאה. לשם השוואה, טרם המשבר הסתכם הגירעון ב־3.1%, ויחס החוב־תוצר עמד על 60%.
אך זה התרחיש האופטימי. אם יוטלו מגבלות כמו סגר נוסף בחודשים הקרובים, צפוי המשק להתכווץ ב־6.5% (תחזית שטובה יותר מזו שניתנה באוגוסט). לפי אותו תרחיש, בשנה הבאה הצמיחה תסתכם ב־1% - ורמת הפעילות תהיה נמוכה ב־11% לעומת טרום המשבר. האינפלציה תהיה שלילית, האבטלה תזנק ליותר מ־20% ותמשיך להיות דו־ספרתית גם בתום 2021 (שיעור של כ־14%). יחס החוב־תוצר יאמיר עד 83%.
סיוע ליצואנים
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הציג אתמול את התחזית, והדגיש את הצורך בהעברת תקציב לשנת 2021 "בהקדם האפשרי". הנגיד מזהיר מהפגיעה החמורה שסופגים ענפי האירועים, המסעדות, תרבות הפנאי, התיירות ואחרים. "הסיכון של ענפים אלה, ולמשקי בית שפרנסתם תלויה בהם, גדול במיוחד. פערי הסיכון בין המגזרים עלולים לגדול ככל שהמשבר יתמשך", הסביר הנגיד.
ירון ציין אמנם כי "המשבר תפס את המשק הישראלי במצב טוב", אך השלכותיו כבר גרמו לעלייה חדה בגירעון שצפוי עוד לגדול, ואיתו גם יחס החוב לתוצר.
הנגיד גם הודיע כי החליט להותיר את הריבית ללא שינוי, ולהעמיק את מידת ההרחבה המוניטרית באמצעות הרחבה של תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות ב־35 מיליארד שקל כדי לסייע ליצואנים.
בנוסף החליטה הוועדה המוניטרית על נדבך נוסף בתוכנית למתן אשראי לבנקים כנגד הלוואות לעסקים קטנים וזעירים, שבמסגרתו יספק בנק ישראל למערכת הבנקאית הלוואות בריבית קבועה של מינוס 0.1%, כנגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים בריבית שלא תעלה על פריים פלוס 1.3%.
"כלכלת ישראל מצויה במציאות מורכבת", סיכם הנגיד, "על כל מקבלי ההחלטות להפגין יצירתיות ונחישות כדי לגבש וליישם מדיניות שתפחית במידת האפשר את הנזקים של המשבר, ותעמיד את המשק בנקודה הטובה ביותר לצמיחה איתנה ובת־קיימא ביציאה מהמשבר".
