"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנגיד: "הגירעון יגדל, להעביר תקציב בהקדם"

פרופ' אמיר ירון לא ישנה את גובה הריבית • הבנקים יקבלו אשראי בריבית שלילית כדי לאפשר הלוואות לעסקים קטנים • שיפור בתחזיות הצמיחה

,עודכן
פרופ' אמיר ירון // צילום: יהושע יוסף // פרופ' אמיר ירון. "על מקבלי ההחלטות להפגין יצירתיות ונחישות"

חטיבת המחקר של בנק ישראל מספקת תרחיש אופטימי לסיום המשבר הנוכחי.

על פי הערכות המומחים, אם לא יוטלו סגרים נרחבים נוספים בארץ, צפויה הצמיחה לרדת בסוף השנה בשיעור של 5%, בזמן שבשנת 2021 תזנק הצמיחה במשק ב־6.5%.

מדובר בתחזית משופרת לעומת הצפי מחודש אוגוסט, שקבע כי אם יוטל סגר כללי - כפי שקרה בחגים - תתכווץ הכלכלה ב־7%.

בתרחיש האופטימי, רמת הפעילות הממוצעת לאורך 2021 תהיה נמוכה בכ־5% ביחס למגמה שטרם משבר הקורונה, והאינפלציה, שתסתכם השנה ב־0.3%, תוכפל ל־0.6% בסוף 2021. שיעור האבטלה יישאר גבוה וייתכן כי יתקרב ל־17% בסוף השנה, אך הוא אמור לרדת עד סוף השנה הבאה ל־7.8%. הגירעון צפוי לעמוד על כ־13% תוצר השנה, וכנראה יירד ל־8% בסוף 2021. לפיכך, יחס החוב לתוצר יאמיר השנה ל־73%, ול־76% בשנה הבאה. לשם השוואה, טרם המשבר הסתכם הגירעון ב־3.1%, ויחס החוב־תוצר עמד על 60%.

אך זה התרחיש האופטימי. אם יוטלו מגבלות כמו סגר נוסף בחודשים הקרובים, צפוי המשק להתכווץ ב־6.5% (תחזית שטובה יותר מזו שניתנה באוגוסט). לפי אותו תרחיש, בשנה הבאה הצמיחה תסתכם ב־1% - ורמת הפעילות תהיה נמוכה ב־11% לעומת טרום המשבר. האינפלציה תהיה שלילית, האבטלה תזנק ליותר מ־20% ותמשיך להיות דו־ספרתית גם בתום 2021 (שיעור של כ־14%). יחס החוב־תוצר יאמיר עד 83%.

סיוע ליצואנים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הציג אתמול את התחזית, והדגיש את הצורך בהעברת תקציב לשנת 2021 "בהקדם האפשרי". הנגיד מזהיר מהפגיעה החמורה שסופגים ענפי האירועים, המסעדות, תרבות הפנאי, התיירות ואחרים. "הסיכון של ענפים אלה, ולמשקי בית שפרנסתם תלויה בהם, גדול במיוחד. פערי הסיכון בין המגזרים עלולים לגדול ככל שהמשבר יתמשך", הסביר הנגיד.

ירון ציין אמנם כי "המשבר תפס את המשק הישראלי במצב טוב", אך השלכותיו כבר גרמו לעלייה חדה בגירעון שצפוי עוד לגדול, ואיתו גם יחס החוב לתוצר.

הנגיד גם הודיע כי החליט להותיר את הריבית ללא שינוי, ולהעמיק את מידת ההרחבה המוניטרית באמצעות הרחבה של תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות ב־35 מיליארד שקל כדי לסייע ליצואנים.

בנוסף החליטה הוועדה המוניטרית על נדבך נוסף בתוכנית למתן אשראי לבנקים כנגד הלוואות לעסקים קטנים וזעירים, שבמסגרתו יספק בנק ישראל למערכת הבנקאית הלוואות בריבית קבועה של מינוס 0.1%, כנגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים בריבית שלא תעלה על פריים פלוס 1.3%.

"כלכלת ישראל מצויה במציאות מורכבת", סיכם הנגיד, "על כל מקבלי ההחלטות להפגין יצירתיות ונחישות כדי לגבש וליישם מדיניות שתפחית במידת האפשר את הנזקים של המשבר, ותעמיד את המשק בנקודה הטובה ביותר לצמיחה איתנה ובת־קיימא ביציאה מהמשבר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר