עמידה חלקית ביעד ההתייעלות האנרגטית לשנת 2020, צמצום לא מספק של הנסועה הפרטית, היעדר יעדי ביניים לתוכנית ההתייעלות ודיווח חלקי בלבד של משרדי ממשלה ורשויות מקומיות על צריכת האנרגיה ב-2018. זו תמונת המצב העולה ממשרד המבקר שבחן את פעולות משרדי הממשלה להתייעלות אנרגטית במשק, כזו שתוביל לניצול מושכל של משאבי האנרגיה. עוד עולה כי בעוד שישראל הציבה יעדים ארוכי טווח להיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהרחבת השימוש ברכבים חשמליים, קיימים חסמים המקשים על השגת יעדים אלה.
על פי דו"ח המבקר, בעוד שיעד ההתייעלות האנרגטית היה הפחתה של 20% בצריכת האנרגיה, בפועל הופחתו 7.5% בלבד. באשר לתחבורה, לא הושגה עמידה ביעד הסטה של 20% מהנסועה הפרטית לתחבורה ציבורית עד 2020, אלא ההפך. בשנים 2015-2018 נרשם גידול של 15% בהיקף הנסיעות ברכב הפרטי לעומת גידול של שני אחוזים בלבד בנסועה הציבורית.
בנוסף, הדו"ח מצביע על כך שהתוכנית לצמצום צריכת החשמל בשנים 2016-2030 אינה כוללת יעדי ביניים, תקציבים, מדדים לבקרה ולמעקב אחר מידת העמידה ביעדים. עוד מעלה הדו"ח כי כמחצית ממשרדי הממשלה כלל לא דיווחו למשרד האנרגיה על צריכת האנרגיה שלהם בשנת 2018 ו – 44% מהרשויות המקומיות לא דיווחו על צריכת החשמל שלהן באותה שנה.
כמו כן, על אף התועלת הגלומה בבנייה ירוקה, בשנת 2018 רק שני אחוזים מכלל יחידות הדיור שנבנו קיבלו הסמכה לפי תו תקן ירוק 5281. החל משנת 2021, אימוץ תקן בנייה ירוקה יהיה כתקן מחייב.
לאור נקודות עגומות אלו ונוכח עלויות הנזק הגבוהות של הפחמן הדו חמצני, הדו"ח ממליץ לכל הגורמים לפעול להפחתת פליטות גזי החממה, בייחוד בסקטור התחבורה, בין היתר על ידי צמצום הנסועה הפרטית ומעבר לדלקים נקיים, ובסקטור החשמלף על ידי מעבר לשימוש באנרגיות נקיות. בנוסף, על משרדי הממשלה הרלוונטים להכין תוכנית כוללת להתייעלות אנרגטית ולעודד הטמעה נרחבת ומהירה של טכנולוגיות להתייעלות אנרגטית גם בענף הבניה.
"על הגורמים הממשלתיים לפעול ביחד בהקדם להסרת החסמים המעכבים את ההתייעלות האנרגטית, לבחון את צרכי האנרגיה של המשק הישראלי במישור הכלל משקי ולשפר את היערכותה המשק והיערכותו להתמודדות עם אתגרים עתידיים בתחום האנרגיה", לשון הדו"ח.
אין תוכנית אסטרטגית
בנוסף, למרות המודעות הגוברת בעולם ובישראל לעידוד המעבר לאנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח ומקורות לא מתכלים שאינם דלקים פוסיליים – דו"ח המבקר בנושא מעלה כי אין תוכנית אב למשק האנרגיה או תוכנית אסטרטגית. לפי הדו"ח, היעדר תוכניות יביא לכך שפיתוח משק האנרגיה יתנהל בצורה של "יעדים נקודתיים" בראייה ארוכת טווח.
הדוח מעלה כי הגידול בהיקף יצור החשמל מאנרגיות מתחדשות אמנם במגמה חיובית אך לא די בכך: בעוד שהיעדים שנקבעו הם 5% מכלל ההספק המותקן ב-2014, ו-10% מההספק בשנת 2020, הנתונים מעלים פערים של 58%, ו-50%, בהתאמה, בין היעד לביצוע.
הדו"ח מבקר את היעדר קידום הקמת המתקנים הפוטו וולטאיים על בנייני משרדי ממשלה והיעדר הסרת החסמים להקמת מתקנים כאלה על מוסדות חינוך. ביקורת עולה גם ביחס להיקף ייצור חשמל מאנרגיית רוח שעמד בראשית השנה רק על כ-3.5% מהמכסה אותו קבעה הממשלה. עוד מצוין כי לפיילוט של רכבים חשמליים שמקיימים מינהל הרכב הממשלתי במשרד האוצר ומינהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה לא נקבעו יעדים ברורים ולכן מוטלים סימני שאלה לגבי מידת הצלחתו.
בין המלצות הדו"ח למשרד האנרגיה: להשלים הכנה של תוכנית אב או תוכנית אסטרטגית שתכלול את התמהיל הרצוי של מקורות האנרגיה במשק, ולעקוב אחר קשיי הרשויות המקומיות שזכו במכרז להקמת עמדות טעינה לכלי הרכב החשמליים. עוד מומלץ לרשות החשמל לבחון את ההשפעה של העלויות בפועל על תעריף החשמל. בנוסף, הדוח ממליץ למשרדי הביטחון והאנרגיה להסדיר מיזמים נוספים של טורבינות רוח.
בנוגע לטענה שלמשרד האנרגיה אין תוכנית אב, משרד האנרגיה, בשיתוף רשות החשמל, הכין בשנתיים האחרונות מספר תוכניות אסטרטגיות למשק האנרגיה, הכוללות גיבוש תוכניות להתייעלות באנרגיה ועבודת מטה אסטרטגית הכוללת תוכנית תכנון ארצית (תמ"א 41) תוכנית יעדים למשק לשנים 2030 ובימים אלה כותב המשרד תוכנית אסטרטגית לשנת 2050. במסגרתן ניתן למצוא יעדים קצרי וארוכי טווח, שישמשו בסיס אסטרטגי לפעילות המשרד במשק, ביניהם הגדלת היעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% ב-2030. יש לציין כי בעולם הנוכחי, הנתון לשינויים תכופים, פעילות המשרד יוצרת איזון בין תכנון ארוך טווח לגמישות בקבלת ההחלטות.
בנוגע לטענה על אי עמידה ביעדים של אנרגיות מתחדשות, כל מועדי האסדרות שקבעה רשות החשמל אמורים היו להביא אותנו בסוף 2020 לעמידה ביעד. עקב משבר הקורונה והעיכובים בכל המשק, איפשרנו ליזמיים דחייה מסויימת, ההערכה היא כי נעמוד ביעד בחודשים הראשונים של שנת 2021.
תגובה בנושא היעדר קידום מתקנים פוטו וולטאים על בנייני משרדי ממשלה:, ההצעה שהגיש המשרד להחלטת הממשלה (בשיתוף משרד האוצר) כוללת החלטה המחייבת הקמת מתקנים פוטו וולטאיים על מבנים בבעלות ממשלתית ועל מבני ציבור נוספים (בבעלות גופים נתמכים או מתוקצבים).
תגובת משרד האנרגיה
"באשר להסרת חסמים להקמת מתקנים פוטו וולטאים על מוסדות חינוך, בשנת 2020 הקים מפעל הפיס, בשיתוף משרד האנרגיה וגורמים נוספים, קרן הלוואות בסך 500 מיליון ש"ח לצורך התקנות מערכות פוטו וולטאיות על גגות של מבני ציבור ברשויות מקומיות, במטרה לתמרץ אותן להשתלב בתחום ניצול גגות לאנרגיה מתחדשת.
"הוגשו בקשות מטעם 141 רשויות מקומיות להתקנה של 145 (1200 מבנים) מגה וואט על כ-1200 מבני ציבור. כמו כן, על מנת לסייע לכלל הרשויות למצות את הפוטנציאל, הקים משרד האנרגיה מיזם משותף למתן סיוע מקצועי בקידום הפרויקטים כמו כן, מקדם המשרד תוכנית שתעודד רשויות מקומיות לייצר תכניות פעולה מקומיות להיערכות לשינויי אקלים וקידום אנרגיה מקיימת במרחב המוניציפאלי שלהן. לאחרונה פורסם "קול קורא" לסיוע ל-10 רשויות מקומיות ראשונות.
"בנוגע למיצוי הפוטנציאל של ייצור אנרגיה מרוח, משרד האנרגיה, בשיתוף רשות החשמל, פועלים בשיתוף גורמים נוספים כדי להסיר חסמים שונים המקשים למיצוי מלוא הפוטנציאל הטמון באנרגיית הרוח בישראל. יש לציין כי ההספק המותקן הוא 22 מגה וואט ובקרוב תקום חוות טורבינות גדולה נוספת בגולן בהספק של 100 מגה וואט. בסוף שנת 2019 נחתם סיכום עם משרד הביטחון שהסדיר את נושא טורבינות הרוח בצפון הארץ. בעקבות זאת, בחמש השנים הבאות צפויות לקום חוות רבות בהיקף של מאות מגה וואט. המשרד רואה חשיבות גדולה בניצול פוטנציאל הרוח וימשיך לעשות מאמצים גדולים למימוש הפוטנציאל.
"בנוגע לטענה כי על משרד האנרגיה לעקוב אחר קשיי הרשויות המקומיות שזכו במכרז להקמת עמדות טעינה לכלי הרכב החשמליים, משרד האנרגיה פרסם בשנה האחרונה, בשיתוף מוסד "שמואל נאמן", שני חלקים של מסמך הנחיות מפורט להקמת עמדות טעינה שישמשו את הרשויות המקומיות.
"המשרד פועל בהבנה ובגמישות מקסימאלית בשל משבר הקורונה ואפשר להן לדחות את אבני הדרך בשלבי ההקמה של העמדות כבר פעמיים, כל פעם ב-3 חודשים. המשרד ימשיך ללוות ולסייע לרשויות בכל אשר נדרש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו