"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

59% מהסטודנטים שלמדו בישראל בשנה שעברה – נשים

312,660 סטודנטים למדו בארץ בשנת תש"ף • הנשים נמצאות מאחור במקצועות ההנדסה והיי-טק, אך מובילות בתחום הרפואה ובלמידה לתואר ראשון, שני ושלישי

,עודכן
סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ב-2018, צילום: דודו גרינשפן

לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"א ביום ראשון הקרוב, מתברר הבוקר (רביעי) כי 59% מתוך 312,660 הסטודנטים הלומדים בישראל הם בכלל נשים. הסטודנטיות מהוות גם רוב בכל אחד מהתארים: בתואר הראשון – 58%, בתואר השני – 63% ובתואר השלישי – 54%.

עם זאת, על אף הגידול בהשתתפות נשים בלימודי הנדסה ובמקצועות ההיי-טק, הן עדיין לא משתוות למספר הגברים. במקצוע ההנדסה, מתוך 35,699 סטודנטים – רק 10,984 הן נשים. במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב ישנן 6,144 נשים מתוך 18,243 סטודנטים. עם זאת, הנשים מובילות בתחום הרפואה, כשמתוך 2,035 סטודנטים לרפואה בשנה שעברה, 1,211 היו נשים

עוד עולה מהנתונים כי בשנה שעברה 236,850 תלמידים למדו לתואר ראשון, 63,220 סטודנטים למדו לתואר שני, 11,645 סטודנטים למדו לתואר שני ו-945 תלמידים למדו ללימודי תעודה. זוהי השנה השנייה ברציפות שבה נרשמת עלייה במספר הסטודנטים בהשוואה ליציבות שנצפתה במערכת ההשכלה הגבוהה מתחילת העשור שעבר.

סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, ב-2018 // צילום: גדעון מרקוביץ'
סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, ב-2018 // צילום: גדעון מרקוביץ'

שנת תש"ף הייתה השנה השלישית ברציפות בה לימודי הנדסה היו מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בתואר ראשון (35,700 סטודנטים, המהווים 18.4% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון). לימודי הנדסה עקפו את לימודי מדעי החברה, שלאורך שנים נחשבו לתחום הלימודים הגדול ביותר בישראל. חיזוק מקצועות ההייטק בא לידי ביטוי גם בהכפלת מספר הסטודנטים הלומדים תוכניות במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (18,243 סטודנטים בתש"ף לעומת 9,122 סטודנטים בתש"ע). משקלול הנתונים עולה כי אחד מכל ארבעה סטודנטים (27%) בישראל לומד את מקצועות ההנדסה ומדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה (כ-53,950 סטודנטים מתוך 194,273 סטודנטים לתואר ראשון). בנוסף, מספר הסטודנטים שהחלו לימודי רפואה בשנה שעברה עלה גם הוא, והגיע לכ-800 תלמידים.

מנגד, לאורך העשור חלו ירידות של בין 20% ל-25% במסלולי המשפטים ומנהל עסקים, שבתחילת העשור הקודם נחשבו למקצועות נחשבים מאוד. בלימודי המשפטים בשנה שעברה היו 12,410 סטודנטים לעומת 15,790 סטודנטים בשנת תש"ע. במנהל עסקים חלה ירידה מ-23,232 סטודנטים בשנת תשע"ג ל-18,711 סטודנטים בלבד בשנת תשע"ט, זאת למרות עלייה ל-20,164 סטודנטים בתש"ף.

הנתונים מציגים גם כי סטודנטים המגיעים מהפריפריה החברתית-גיאוגרפית מתקשים יותר להתקבל ללימודים באוניברסיטאות, שם שכר הלימוד מסובסד ותנאי הקבלה גבוהים. כך, למשל, כ-44% מהסטודנטים במכללות מגיעים מאשכול חברתי כלכלי גבוה 8-7, רק 19% מגיעים מאשכול 6-5 ו-20% בלבד מגיעים מאשכול 4-3.

כאשר מדובר על מכללות מתוקצבות ששכר הלימוד בהן נמוך יותר, אך גם הן נחשבות לפחות איכותיות מהאוניברסיטאות, ניתן לראות כי רק 2.1% מהלומדים בהן מגיעים מיישובים מבוססים מאוד (אשכול 10-9), כ-32% מיישובים הנמצאים בדירוג 8-7 וכ-29% מיישובים בדירוג 6-5.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר