היכן לומדים הסטודנטים הערבים?

מעל 3,000 סטודנטים סיימו את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה בשטחי הרשות הפלשתינית • המקצועות המבוקשים: חינוך, סיעוד, ריפוי ועיסוק ועבודה סוציאלית

סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון (למצולמים אין קשר לכתבה) // צילום: דודו גרינשפן // סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון (למצולמים אין קשר לכתבה)

לפי נתונים שמסר משרד החינוך לבקשת חופש המידע של ארגון לביא, בשנה וחצי האחרונות (1.1.19 עד ה-1.6.20) סיימו 3,104 ערבים אזרחי ישראל את לימודיהם ב-12 מוסדות להשכלה גבוהה בשטחי הרשות הפלסטינית בתארים המוכרים על ידי המל"ג.

הנתונים, המגיעים בהמשך לתחקיר 'ישראל היום', חושפים חלק מתופעה רחבה של לימודי אזרחים ערביים ישראלים בחו"ל, שמרביתם בשנים האחרונות נעשים בשטחי הרשות הפלסטינית. 

על פי הנתונים, כ-920 ערביי ישראל סיימו את לימודיהם באוניברסיטה הערבית-אמריקנית בג'נין; 605 באוניברסיטת ביר זית ברמאלה; 401 באוניברסיטת בית לחם; 365 באוניברסיטת אל נג'ח בשכם; 286 באוניברסיטת חברון; ו-229 באוניברסיטת אל קודס. 

קרוב לאלף סטודנטים ערבים ישראלים. האוניברסיטה הערבית אמריקנית בג'נין // צילום: איי.אף.פי
קרוב לאלף סטודנטים ערבים ישראלים. האוניברסיטה הערבית אמריקנית בג'נין // צילום: איי.אף.פי

עוד עולה מהמידע כי המקצוע המבוקש ביותר הוא החינוך לסוגיו, בו סיימו 784 סטודנטים את לימודיהם. השני הכי מבוקש הוא סיעוד 566; ולאחר מכן ריפוי בעיסוק (175) ועבודה סוציאלית (151).

נתונים אלו עוסקים בסטודנטים שסיימו את לימודיהם, שבו לישראל, קיבלו הכרה מהמל"ג על תעודות הגמר שלהם והם משתלבים כעת במשק הישראלי. 

כפי שפרסמנו בעבר, ב-2019 למדו מעל 15 אלף ערבים ישראלים במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל, כמחציתם בתחומי הרשות הפלסטינית, והיתר בירדן ובמזרח אירופה. רבים מהם בשל קושי בקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. למרבה האבסורד רובם משתלבים לבסוף במשק הישראלי, מה שמלמד על כך שיש ביקוש לבוגרים, וכי מערכת ההשכלה הגבוהה אינה מספקת את הדרישה. 

מעבר להפסד הכלכלי והאקדמי, הסטודנטים ברשות הפלסטינית נחשפים גם להשפעות אידאולוגיות בעייתיות. לדוגמא, באחת האוניברסיטאות חלק מהסטודנטים מחיובים לעבור קורס חובה ב"לימודים פלשתיניים" בהיקף של שתי שעות שבועיות, שבמסגרתו לומדים בין היתר על "החדירה האירופית וההתנחלות הציונית", "נישול האדמה הפלשתינית", "תנועת ההתנגדות הפלשתינית 1936" (המכונה בישראל פרעות תרצ"ו) ועוד. כפי שתואר בהרחבה בתחקיר, השפעות מסוג זה עלו גם במסגרת מחקרים שעסקו בנושא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר