סטודנטים מהטכניון פיתחו יישומון לגילוי מוקדם של שבץ מוחי

קבוצת סטודנטים זכתה במקום השני ב-MedHacks - האקתון לפיתוח טכנולוגיות רפואיות שקיימה אוניברסיטת ג'ונס הופקינס.הפרס ניתן לחברי הקבוצה על פיתוח יישומון Scan&Sound לניטור ולהתרעה על שבץ מוחי בשלב ראשוני. MedHacks הוא ההאקתון הגדול ביותר בארה"ב לפיתוח טכנולוגיות רפואיות. השנה השתתפו בו יותר מאלף סטודנטים, רופאים, מהנדסים, אנשי מדע ויזמים מכל העולם. האירוע נערך בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ל-MLH – ארגון המוביל מאות האקתונים סטודנטיאליים בכל שנה – ובמימון גורמים שונים, בהם Google Cloud.

בקבוצת Scan&Sound חברים ארבעה סטודנטים ובוגרים מהטכניון: הדס ברוידא, סטודנטית בפקולטה לרפואה; שון היילברון-דורון, סטודנטית בפקולטה לרפואה; שונית פולינסקי, סטודנטית בפקולטה להנדסת מכונות; ורון לירז, בוגר תואר שני בפקולטה להנדסת חשמל. הסטודנטית החמישית בקבוצה היא ליאור לוינשטיין, סטודנטית לרפואה באוניברסיטת מיזורי בארצות הברית.

שבץ מוחי הוא תופעה קלינית הפוקדת כל אדם רביעי בארצות הברית בשלב כלשהו במהלך חייו. אירוע זה יכול להתרחש ברמות שונות של חומרה – משבץ שהאדם כלל אינו מודע לקיומו ועד אירוע המוביל למגבלות קוגניטיביות ומוטוריות חמורות ואף למוות. נוסף על פגיעה האישית והבין-אישית, גוררים אירועי שבץ הוצאות פיננסיות עצומות לאדם, למערכת הבריאות ולמדינה, מה שמגביר את המוטיבציה לפיתוח שיטות לזיהוי השבץ בשלב מוקדם, שבו הטיפול בו יעיל יותר.

Scan&Sound מזהה מצבים מוקדמים ומינוריים של שבץ מוחי על סמך ניתוח קול והבעת פנים, ומעבדת את הנתונים באמצעות בינה מלאכותית. במקרה של שינוי משמעותי, תודיע האפליקציה למשתמש כי הוא סובל מתסמינים שעלולים להצביע על שבץ מוחי ותציע לו להתקשר לאנשי קשר שנקבעו מראש או למוקד חירום.

הדס ברוידא, ראש הקבוצה, העלתה את הרעיון לאחר שאדם קרוב אליה לקה בשבץ מוחי. ביום האירוע נפגש אותו האדם עם חבריו ובני משפחתו, שהבחינו מייד כי משהו אינו כשורה, אולם לא חשדו שמדובר בשבץ. "כתוצאה מכך", אומרת ברוידא, "הגיע האיש לבית החולים באיחור והחמיץ את 'החלון הטיפולי'. מאז לא הפסקתי לחשוב איך למנוע את האירוע הבא ואיך ייתכן שהטלפון, שנמצא איתנו כל הזמן ואוסף עלינו מידע ממילא, אינו יכול לזהות ולהתריע שאנחנו לא בסדר".

השופטים בתחרות התלהבו מאוד מהפרויקט הראשוני וביקשו מחברי הקבוצה, בהומור מעורב בהתפעלות, לזכור אותם גם אחרי שיתעשרו ויתפרסמו. ברוידא וחבריה מדגישים כי המטרה האמיתית של הפרויקט היא לתת לכל אדם הזדמנות להגיע לטיפול בזמן ולשמור על מוחו, זהותו וחייו. זוהי המוטיבציה המניעה אותם במאמציהם להקים צוות טכנולוגי וליצור שיתופי פעולה עם מחלקות נוירולוגיות ועם מרכזי שיקום בישראל ובארה"ב.