"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הציבור לא מגלה אחריות, איחרנו את הרכבת"

על רקע הפוסט שהיכה גלים, פרופ' שרון ענב מנהלת המחלקה לטיפול נמרץ כירורגי בשערי צדק תוקפת: "מרוב מחסור במיטות נפרוס מזרנים על הרצפה"

,עודכן
פרופ' שרון ענב // צילום: אורן בן חקון // פרופ' שרון ענב

פרופ' שרון ענב, מנהלת המחלקה לטיפול נמרץ כירורגי בביה"ח שערי צדק, עובדת מאז פרצה מגיפת הקורונה בעומס בלתי רגיל. אתמול (שני) היא פרסמה פוסט בעמוד הפייסבוק שלה, שהוא בבחינת זעקה לכלל הציבור להבין את חומרת המצב ולקבל אחריות במאבק בקורונה.

הצהרת גמזו לקראת הסגר השני // צילום: דוברות הכנסת

"יש אשמה גדולה מאוד בציבור", היא אומרת בראיון ל"ישראל היום", "חתונות במגזר הערבי, בתי כנסת, הפגנות ומפגשים משפחתיים. על הגג מול אמא שלי ישבו 20-15 איש, ואף אחד לא שם מסיכה. אין שום אחריות כלפי הזולת. כולם מתנהגים כך. למה אנשים היו צריכים להידבק בגלל חוסר אחריות של הציבור? איפה העם הנבחר? זה חוסר אחריות קולקטיבי. איזה חינוך נתנו לילדים? אנשים לא שמים מסיכות או שמים עם האף בחוץ. נכשלנו בהתחשבות זה בזה ובחינוך. אני בקשר עם קולגות מחו"ל, והם מזועזעים ממה שקורה פה".

מה דעתך על כך שאלפי אנשים השתתפו בצאת החג בהפגנה בירושלים בלי שמירת מרחק?

"אין מחיר לדמוקרטיה, אבל יש הרבה דרכים לעשות הפגנה. תהיו יצירתיים, תעמדו במרחק של שני מטרים אחד מהשני, כך במרחק של כמה קילומטרים. לא צריך לצרוח. אפשר לעשות הפגנה עם הרבה נוכחות בלי כל המגע הזה".

פרופ' ענב מותחת ביקורת נוקבת גם על התקשורת ועל בחירת המרואיינים בנושא הקורונה. "התקשורת עדיין מחפשת את הסנסציות ואת המהומות, ואין הבנה שזו מלחמה. צריך לעשות שיעורי בית ולראות את מי מראיינים. לא כל מי שרוצה להתבטא צריך לקבל במה. טיפול נמרץ, פנימית ומיון הם אלה שמטפלים בחולי קורונה, ולא רואים אותם בתקשורת, חוץ מפרופ' גליה רהב, שהיא מדהימה. צריך לשמוע את מי שיודע להתנהל בזמן אסון. צריך לקחת מומחים לאפידמיולוגיה, שבונים מודל עם נתונים בקפדנות ולהגיע למסקנות".

פרופ' שרון ענב // צילום: אורן בן חקון
פרופ' שרון ענב // צילום: אורן בן חקון

"שיקשיבו לשטח"

לשיטת פרופ' ענב, גם דרך קבלת ההחלטות לוקה בחסר. "אני לא יודעת מי מייעץ למקבלי ההחלטות. אני רואה בעייתיות בתזמונים ובסוג ההודעות ובהתנהלות לא רגועה עם חוסר עקביות. אני לא מבינה איך קיבלו את ההחלטה לפתוח אחרי הסגר הראשון. מי חשב שלא יהיה גל שני? הקורונה כאן כדי להישאר. אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם זה. קובעי המדיניות צריכים לקבל מידע אמיתי מהשטח".

לצד הדברים הנחרצים האלה, פרופ' ענב מתארת תמונת מצב עגומה ביותר מהמחלקה בבית החולים שערי צדק. "אין לנו מיטות. אם לא יתעשתו בדרג המקצועי והמדיני ויתחילו לתת חינוך לציבור, בשלב כלשהו נתחיל לפרוס מזרנים על הרצפה. העבודה כפולה, אבל הצוות נשאר אותו דבר. המחלקה שלנו מלאה. עד שנראה את אפקט הסגר ייקח שבועיים־שלושה, ואני בכלל לא בטוחה שמתקיים סגר. במובן מסוים אני מרגישה שאיחרנו את הרכבת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר