המעריצה מספר 1 של ברק אובאמה

קתי רוז גליקמן (26), מנהלת אזורית במערך המדיה הדיגיטלית של מערכת הבחירות האחרונה של ברק אובאמה, מתרוצצת בנעלי עקב ממקום למקום, אף שרק נחתה בארץ. אין זמן לג'ט לג. יש יותר מדי דברים להספיק, והכל תוך כדי דברי הלל על הנשיא האמריקני.

"הוא נתן לי השראה. הרגשתי שאני מוכנה ללכת אחריו מרחקים ארוכים וללא הפסקה". כן, מדובר במעריצה מס' 1 של אובאמה, שמקווה שבביקורו כאן הוא הצליח להתחבר לישראלים.

האם היא תתחבר לישראל? בוודאי, "זו אהבה ממבט ראשון", היא אומרת בביקורה השני בארץ - אבל העלייה תחכה. בינתיים היא ביקרה כאן כאורחת הכבוד של מינהל הנשים בהרצליה, לרגל אירועי יום האישה.

אכן הכוח הנשי עומד בראש מעייניה, וחשוב לה להגיד ש"הקמפיין האחרון הוכיח כי העולם הדיגיטלי של ארה"ב כבר מזמן לא של הצעירים ושפייסבוק נשלטת ברובה על ידי נשים, רובן מעל גיל 50". גם לנשים בישראל היא מפרגנת ומודה שהיא יכולה ללמוד מהן.

במסעה כאן בארץ, גליקמן, כאורחת כבוד, אמורה להיות מספר 1. יש לה את הבמה לדבר על הצלחתה, אך את הדברים שיש לה להגיד בכנס היא מתחילה בהכרת תודה לבוס שלה: "אני מדברת אליכם היום, לאחר ארבע שנים שעבדתי בשביל אובאמה וארגונו, כאסטרטגית דיגיטלית וכמארגנת. זה נשיא שאני מאוד אוהבת. הנוכחות של אובאמה באינטרנט היא אחת הסיבות שבגללן הפכתי להיות מעורבת בכל המערך הזה. שמעתי את אובאמה אחרי שזכה בבחירות ב־2008, ומייד הבנתי שאני חייבת להיות חלק מהתנועה".

ואכן, עם תום לימודי הגרפיקה היא הצטרפה למערך ההסברה של אובאמה, תחילה בתפקידים קטנים. השינוי הגיע באפריל 2011, כשכבר היתה חלק מצוות המדיה החדשה שהשיקה מערכת הבחירות של הנשיא. "זה כבר היה באי־מייל ובפייסבוק, והמשימה שלנו היתה להכניס את האסטרטגיה הדיגיטלית כבר בהתחלה", היא מספרת, "זה לא היה ב־2008". פייסבוק, טוויטר, אייפונים - כל כך הרבה אמצעים דיגיטליים שימשו לקידום המטרה - לערב את הציבור כמה שיותר, בדגש על הצעירים.

ב־2012 היא הצטרפה לצוות מצומצם שמטרתו להגיע לבוחרים בכל מדינה ומדינה. "נהפכנו למספרי הסיפורים של הקמפיין", היא מגלה. לנשיא היו 35 מיליון חברים בפייסבוק שעקבו אחרי כל תנועה שלו והתבקשו לקיים חוגי בית, עצרות, אירועים וכל מה שאפשר כדי לשכנע אחרים להצביע בעבורו.

"העלינו מסרים דיגיטליים ב־50 מדינות. בדקנו כמה לייק קיבלו מדי יום ודיברנו עם כולם, כאילו אנחנו משוחחים עם חברים. שיכנענו אזרחים 'רגילים' שגם תרומה של חמישה דולרים יכולה לשנות את המצב. הסגנון האנושי הזה הוא שהבדיל אותנו מהצד האחר".

גליקמן מודה שהם מכרו את מרכולתם באובססיביות. הם האמינו שזאת הדרך לגייס בוחרים וכסף, וגם לגייס תרומות הם הצליחו - לא פחות מ־690 מיליון דולרים. אבל כסף זה לא הכל, "גדלנו ברשת ודיברנו שם על התעסוקה לנשים ולמה מיט רומני לא תורם להם (למצביעים). נתנו להם השראה וכמה שיותר מידע - כך דחפנו אנשים למעלה בסולם המעורבות. כך יכולנו לפעול במדינות חשובות בלי לצאת מהבית".

לסיום, היא אומרת שהיא בטוחה כי הכלים בקמפיין הבחירות הבא יהיו מתוחכמים יותר ושאינה בטוחה שהטוויטר, למשל, יהיה רלוונטי ב־2016. לעומת זאת, היא מבטיחה ש"הכבוד, ההכלה והניצחון", שהרכיבו את הסיסמה שהובילה את מטה אובאמה בבחירות האחרונות, יישארו תקפים גם אז.

עם סיום ההרצאה, מחיאות הכפיים מהדהדות, וגליקמן נהנית מכל רגע. הקהל, שרובו נשים, מבקש להישאר, להצטלם איתה ולפרגן במילים חמות. אחת מבאות הכנס, נגה שמה, מהרהרת אם הדרך הזו יכולה לעבוד גם בארץ, אבל מודה: "בשביל שזה יצליח, צריך להיות באמריקה".