"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יומיים לפני החתימה על ההסכם: שת"פ רפואי בין ישראל לאיחוד האמירויות

לקראת ההסכם, החל שיתוף פעולה בטיפול בחולי קורונה בין רופא מביה"ח קפלן לרופאה מאבו דאבי • מכון ויצמן חתם על הסכם לשת"פ עם אוניברסיטה מהנסיכות

,עודכן
בית החולים קפלן, באפריל // צילום: לירון מולדובן // בית החולים קפלן, באפריל

בעקבות הסכם נרמול היחסים שייחתם מחרתיים (שלישי) בין ישראל לאיחוד האמירויות, שונה אופן הטיפול בפלזמה בחולי קורונה בבית החולים קפלן וניכר שיפור משמעותי במצב החולים כתוצאה מכך.

השינוי התרחש בעקבות פנייה של מנהל מחלקת קורונה בבית החולים הישראלי לעמיתתו באבו דאבי. כעת, פרופ' סטיבן מלניק ועמיתתו ממשיכים להחליף מידע רפואי לצורך מחקר והבנת הטיפול, שבחודשים האחרונים הפך לנפוץ בעולם במאבק בקורונה.

בתחילת החודש שעבר, פרופ' מלניק השתתף בכנס רפואי עולמי וירטואלי שעסק במאבק בקורונה. במהלך הכנס, האזין מלניק להרצאתה של ד"ר היבא אל-המאידן מבית החולים סיהא שבאבו דאבי שעסקה בהצלחת מתן פלזמה כחלק מהליך הטיפול בחולי הקורונה בנסיכות. במסגרת הטיפול, נלקחים מרכיבי דם בעלי ריכוז גבוה של נוגדנים ממטופלים שהחלימו מקורונה, והם ניתנים לחולי פעילים. ד"ר אל-המאידן הציגה בהרצאתה שיפור ניכר בתסמיני המחלה בקרב מטופליה, והדגישה כי ישנה חשיבות גדולה למתן הטיפול בשלושת הימים הראשונים מרגע גילוי המחלה.

שבועיים לאחר הכנס, כאשר מלניק שמע על ההסכם בין ישראל לאמירויות, הוא מיהר לכתוב לד"ר אל-המאידן בבקשה לייצר שיתוף פעולה רפואי בין שני בתי החולים במאבק במגיפה. "כתבתי לה שאני שמח ומתרגש לשמוע על הסכם השלום בין שתי המדינות שלנו, ושאני מאמין שהסכם זה יביא עמו עבורנו הזדמנויות רבות לשיתופי פעולה. ציינתי בפניה כי אני זוכר את הרצאתה, וביקשתי ממנה לחלוק עמי את ממצאיה".

פרופ' סטיבן מלניק, מנהל מחלקת קורונה בבית החולים קפלן // צילום: המרכז הרפואי קפלן
פרופ' סטיבן מלניק, מנהל מחלקת קורונה בבית החולים קפלן // צילום: המרכז הרפואי קפלן

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

לדבריו, ד"ר אל-המאידן ציינה בפניו כי לפיה הממצאים שלה, "ישנה חשיבות גדולה למתן הטיפול בפלזמה דווקא בימים הראשונים של גילוי המחלה, ובעקבות כך החלטנו לשנות את אופן הטיפול גם אצלנו בבית החולים, והתחלנו לשים דגש במתן הטיפול מיד עם קבלת החולה".

עוד הוסיף מנהל המחלקה כי מאז שינוי אופן הטיפול, חל שיפור משמעותי בתסמיני המחלה שהחולים חווים. עם זאת, בקפלן ממשיכים לעקוב ולתעד את תוצאות הטיפול כדי להסיק מסקנות לגבי יעילותו נגד הקורונה.

הסכם ראשון מתוך רבים?

חיבור פעולה נוסף בתחום הרפואי בין שתי המדינות הוא זה בין מכון ויצמן למדע לבין האוניברסיטה לבינה מלאכותית על שם מוחמד בן זאיד באיחוד האמירויות, שחתמו אתמול על מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביניהם. בעקבות החתימה על המזכר, תצא בשבוע הבא משלחת בראשות נשיא המכון לאבו דאבי כדי לדון בפרטי ההסכם ובדרכים ליישומו.

נשיא מכון ויצמן, פרופ' אלון חן, בטקס חתימת ההסכם הווירטואלי // צילום: מכון ויצמן למדע
נשיא מכון ויצמן, פרופ' אלון חן, בטקס חתימת ההסכם הווירטואלי // צילום: מכון ויצמן למדע

שיתוף הפעולה בין הצדדים צפוי לכלול מחקרים משותפים בתחום הבינה המלאכותית, תוכניות לחילופי סטודנטים וחוקרים בתר-דוקטוריאליים, חילופי מדענים, עריכת כנסים וסמינרים, שיתוף משאבי מחשוב בין המוסדות ואף הקמת מכון מחקר וירטואלי משותף לבינה מלאכותית. שיתוף הפעולה עתיד לקדם גם את "המרכז לבינה מלאכותית בשירות המדע" – פרויקט דגל של המכון שהושק באחרונה במטרה לרתום את הפוטנציאל האדיר של התחום לקידום מחקרים עתירי נתונים בביו-רפואה, כימיה, אסטרופיזיקה ומדעי הסביבה.

נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' אלון חן, מסר כי "אנחנו שמחים ונרגשים מההזדמנות לשתף פעולה עם מוסד אקדמי ייחודי וחלוצי, ולפעול יחד לקידום תחום הבינה המלאכותית. נהוג לומר כי המדע אינו מכיר בגבולות. מי ייתן ושיתוף הפעולה בין המדענים משני המוסדות יוכיח זאת פעם נוספת – ואף יסייע להרחיב ולפרוץ את גבולות הידע האנושי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר