"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נדחתה העתירה נגד חסינותו של חיים כץ

ביהמ"ש העליון: במקרה שיוגש כתב אישום מחדש, האחריות לדון בחסינות הח"כ תוטל על הכנסת ה-23 • עוד הודגש כי מדובר בדיון תיאורטי שלא דורש התערבות

,עודכן
צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש 90/ארכיון // במקרה שיוגש כתב אישום מחדש, האחריות לדיון בחסינות כץ תוטל על הכנסת ה-23

בית המשפט העליון דחה היום (רביעי) את שלוש העתירות שהגישו משמר הדמוקרטיה הישראלית, התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות כנגד החלטת הכנסת הקודמתלהעניק חסינותלח"כ חיים כץ.

השופטים ניל הנדל, ענת ברון ועופר גרוסקופף קבעו פה אחד כי מכיוון שהכנסת הקודמת התפזרה ויש צורך בהענקת חסינות חדשה על ידי הכנסת הנוכחית, העתירה היא תיאורטית ואין בה צורך.

"החלטת הכנסת ה-22 מנעה הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת כץ רק בתקופת כהונתה, כך על פי לשונו המפורשת של סעיף 4 לחוק החסינות ('בתקופת כהונתה של אותה כנסת')", הסבירו השופטים בהחלטתם. לאור זאת, יוטל על הכנסת ה-23 לדוןבשאלת החסינות של חיים כץ,בכפוף להגשת בקשה כזו ולהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, למסור מחדש את כתב האישום לכנסת.

במסגרת ההחלטה כתב השופט הנדל: "העניין שלנו הוא בגבולות התפקיד של בית המשפט וביחסיו עם הרשויות האחרות. התפקיד המובהק של בית המשפט הוא להכריע במחלוקות ממשיות ולמצוא להן פתרון. הכרעה בעתירה תיאורטית, עלולה באופן עקרוני להסיג את גבולן של רשויות שלטון אחרות". השופט הדגיש כי חשש זה מתגבר לאור העיסוק בנושא רגיש הנוגע ללב הזירה הפרלמנטרית-פוליטית. "הדבר מצדיק כשלעצמו נקיטה בריסון שיפוטי", הבהיר הנדל.

"מקבלים את הכרעת ביהמ"ש"

כזכור, באוגוסט 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי בכוונתו להגיש נגדהשר חיים כץכתב אישום על עבירות מרמה והפרת אמונים בפרשה שנחקרה ברשות לניירות ערך. כתב האישום הוגש בעקבות מערכת יחסים עם איש שוק ההון מוטי בן ארי. במקביל, נגד בן ארי הוחלט להגיש כתב אישום על עבירות מרמה והפרת אמונים ושימוש במידע פנים.

בתגובה להחלטה, מסר ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד תומר נאור: ״למרות שסברנו שהעתירה מעלה שאלות עקרוניות חשובות בנוגע לגבולות הסמכות - והחריגה מסמכות - של ועדת הכנסת, אנו מקבלים את הכרעת בית המשפט, ומעודדים מכך שבית המשפט חזר על מה שהיה אמור להיות מובן מאליו: לוועדת הכנסת מותר לדון אך ורק בעילות הקבועות בחוק".

נאור הוסיף: "נזכיר כי בדיון הקודם מספר חברי כנסת כפרו בכתב האישום, דנו בעובדות, ואף דנו בטיעונים לעונש – והדבר הזה פסול. אנו מקווים כי אם ישוב הנושא אל הוועדה, יפעלו חבריה על פי החוק, ומעבר לכך - יזכרו כי עבירות מתחום טוהר המידות לא יכולות לזכות לחסינות, וכי אין להפוך את הכנסת לעיר מקלט לנאשמים בפלילים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר