הפסילה וההדחה של נובאק ג'וקוביץ' מאליפות ארה"ב הפתוחה בעקבות חבטה שפגעה בצווארה של שופטת הקו היו נושא השיחה העיקרי בעולם הטניס, שלא לומר היחיד, מאז התרחשו בערב יום ראשון.
מה לא נאמר מאז? דובר רבות על שנת 2020 ההפכפכה של הסרבי. על ההצלחה במגרש ומאזן ה־0:26 שבו החזיק עד שפגש את פבלו קרניו בוסטה הספרדי לפני יומיים, ועל הפעולות שביצע מחוץ למגרש שפגעו בתדמיתו הציבורית. הוזכרו כמובן ההתנגדות הפומבית שלו לחיסון נגד קורונה, הארגון היהיר של טורניר ADRIA TOUR שהפך במהירות למסיבת הדבקה של טניסאי הסבב, והפעילות הפוליטית שלו כיו"ר ארגון השחקנים האלטרנטיבי.
הרבה ביקורות הופנו כלפי ההתנהלות של המדורג ראשון בעולם על חוסר היכולת שלו לשאת בהשלכות של הפעולות שהוא מבצע, על האגו הנפוח שלא מאפשר לו להכיר בטעויות של עצמו ועוד ועוד.
פרשנויות ניתנו גם בנוגע לג'וקוביץ' האדם, במובן הרחב והעמוק שלו, אך לגבי הפעולה שביצע והובילה לפסילתו: תמימות דעים. קונצנזוס. נולה עבר על החוקים, נולה שילם. כך הסכימו פה אחד שחקני עבר, שחקני הווה, פרשנים ועיתונאים. אין פה באמת סיפור, בטח שלא קנוניה אמריקנית נגד הסרבי, אלא מקרה מצער של חוסר מזל. 10 סנטימטר ימינה זה היה נגמר בקנס, אבל טניס, כידוע, הוא ספורט שמוכרע על סנטימטרים.
"נותרתי עצוב ומרוקן"
ג'וקוביץ', שהפעם הסנטימטרים היו נגדו, הוא לא הראשון שמורחק מטורניר עקב פגיעה לא מכוונת בשופט. לפניו היו עוד שניים בטורנירי גרנד סלאם ועוד בודדים בטורנירים אחרים - זה קורה. יש אמוציות, אלה מובילות לפעולות, ולפעולות יש השלכות. לג'וקוביץ' לקח קצת זמן לקבל את המשוואה הזאת - ברגע הראשון הוא נמלט במנהרת השחקנים ולא התייצב במסיבת העיתונאים - אך בהמשך פרסם באינסטגרם התנצלות ראויה: "הסיטואציה הזאת השאירה אותי עצוב ומרוקן. אני צריך לחזור לאימונים ולהפוך את האירוע לשיעור שיעזור לי לצמוח כשחקן וכבן אדם".
אז אם אין פה באמת סיפור, רק עבירה על חוק יבש כמו קרקר, וג'וקוביץ' למד את הלקח - אפשר לדפדף את זה הלאה. וההלאה במקרה הזה הוא היסטורי, כי כבר עכשיו ברור שאליפות ארה"ב 2020 תספק אלוף גרנד סלאם חדש. עוד ידוע שהאלוף הזה יהיה הראשון שנולד בשנות ה־90, אלא אם כן פיליקס אוז'ה אליאסים יזכה ויהפוך לאלוף הראשון שנולד בשנות ה־2000.
מה שעוד ברור זה שחצי הגמר יהיה הראשון מאז רולאן גארוס 2004 שלא כולל את רוג'ר פדרר, נובאק ג'וקוביץ' או רפאל נדאל. אמנם כדי שזה יקרה היה צריך מגיפה כלל־עולמית של פעם ב־100 שנה ואת אחת הפסילות המדוברות בתולדות המשחק, אבל לפחות קיבלנו הצצה מוקדמת אל העתיד. טניס בלי שלושת הגדולים - מי היה מאמין?
אומרים שבכל צחוק יש מן האמת, והדברים שאמר דניס שאפובלוב עונים על הקלישאה. "זה נהיה קצת משעמם שהשלושה האלה זוכים בכל טורניר", התבדח הקנדי בן ה־21 לאחר שעלה לרבע הגמר לראשונה בחייו וגילה שנולה בחוץ, וברור שמאחורי החיוך הגדול (שהוסתר במסיכה) מסתתרת רצינות גמורה.
החבר'ה הצעירים, כמו גם המבוגרים יותר שהיו רגילים להגיע לבאר ולהישאר צמאים, מבינים שיש פה הזדמנות נדירה שכולם רוצים לקפוץ עליה. "נחת עלינו צ'אנס אדיר", הודה בורנה צ'וריץ' בסיום ניצחון ששלח אותו לשמונת האחרונים, "עכשיו יהיה מעניין לראות מי ייקח אותו".
ברור שמי שזה יהיה לא קיווה לקחת אותו ככה - כששניים מהגדולים לא פה והשלישי חבט את עצמו החוצה - אבל זה מה יש. גם אם הפעם הראשונה לא תהיה מיוחדת כפי שיכולה היתה להיות, היא עשויה לפתוח את הפקק לעוד הרבה פעמים ראשונות של הרבה מאוד כישרונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
