"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"כדאי לטורקים להפסיק עם האיומים"

באתונה זעמו על המסרים הכפולים מאנקרה ומתכוונים לפנות לאו"ם • שר החוץ הטורקי: "יוון שיקרה בנוגע להסכמתם למשא ומתן ללא תנאים מוקדמים"

,עודכן
חיילים יוונים במצעד באתונה // צילום: רויטרס // חיילים יוונים במצעד באתונה // צילום: רויטרס

הודעתו של מזכ"ל נאט"ו, יינס סטולטנברג, אתמול (חמישי) כי טורקיה ויוון הסכימולמשא ומתןבחסות הברית הפיחה תקווה שהרגיעה במזרח הים התיכון נמצאת בפתח. עם זאת, התגובות הרשמיות שהגיעו היום הן מאתונה והן מאנקרה, בזמן שהשיחות בעיצומן לדברי מזכ"ל נאטו היום, המחישו כי הרוחות הלוהטות בין הצדדים יימשכו זמן מה.

"יוון שיקרו בנוגע להסכמתםלמשא ומתןללא תנאים מוקדמים", תקף שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו. פתיחת המשא ומתן מהווה נקודה משמעותית עבור אנקרה. המשימה הדיפלומטית הטורקית היא להגיע להסכם עם יוון, שלמעשה ינטרל את החוק הבינלאומי שקובע כי לכל אי יש מדף יבשת של 12 מייל. סוגיה זו משפיעה במיוחד בעקבות האי היווני קסטלוריזו, שנמצא הרחק מיוון היבשתית אך קרוב מאוד לאנטליה במרכז טורקיה.



מן העבר השני, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס דאג להעביר מסר תקיף. "אם רוצים להתחיל בשיחות להפחתת המתיחות במזרח הים התיכון - כדאי לטורקיה להפסיק עם האיומים", הבהיר מיצוטאקיס. בה בעת, היוונים פועלים בגזרה הדיפלומטית עם משימות משלהן. שר החוץ ניקוס דנדיאס צפוי לשוחח היום עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש על מה שמגדירים באתונה כ"הפעילות הבלתי חוקית של טורקיה".



"היונים שיקר, שר החוץ הטורקי צ'וושאולו // צילום: איי.אף.פי
"היונים שיקר, שר החוץ הטורקי צ'וושאולו // צילום: איי.אף.פי

בתוך כך, מי שמודאגת מהמתיחות במזרח הים התיכון היא ארה"ב. יחסי טראמפ וארדואן ידעו עליות ומורדות אבל מערכת היחסים בין המדינות היא משמעותית עבור כל אחת מהן. כמו כן, לארה"ב יחסים מצויינים עם יוון - כולל כוחות אמריקניים בבסיס בעיר אלכסנדרופולי, לא הרחק מן הגבול היבשתי עם טורקיה. לכן, היועץ לביטחון לאומי רוברט אובריאן, שבימים ראשון ושני עסק בהסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות, נאלץ לעבור במהרה לטיפול בסוגיית המתיחות בין אנקרה לבין אתונה.

היועץ אובריאן שוחח אתמול טלפונית עם דוברו של הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן, אברהים קאלין, שטען בפניו: "אנחנו לא מעוניינים בהסלמה באזור. אנחנו תומכים במודל שבו כל אחד מהצדדים במזרח הים התיכון יוכל להתחלק באופן הוגן באזור ובמשאביו".

"במקרה הטורקי-יווני, עצם המשא ומתן הוא נושא לדיון. טורקיה רוצה לגרור את אתונה לדו-שיח וזהות המתווך לא משנה כלל. ואילו יוון, רוצה למשוך את אנקרה לבית הדין הבינלאומי שהרי החוק הבינלאומי לצידם", אומר ל"ישראל היום" ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובאוניברסיטת תל אביב.

לדברי החוקר הבכיר, "החוק הבינלאומי 'חונק' את כל הטענות הטורקיות. שינוי יכול להתבסס אך ורק על חתימה פוטנציאלית של יוון על מסמך שמסכים עם סעיפים שמנוגדים לחוק הבינלאומי. לכן, מבחינת הטורקים, כל מסגרת שתתווך בינם לבין היוונים, משרתת את מטרתם באופן נפלא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר