"כדאי לטורקים להפסיק עם האיומים"

באתונה זעמו על המסרים הכפולים מאנקרה ומתכוונים לפנות לאו"ם • שר החוץ הטורקי: "יוון שיקרה בנוגע להסכמתם למשא ומתן ללא תנאים מוקדמים"

חיילים יוונים במצעד באתונה // צילום: רויטרס // חיילים יוונים במצעד באתונה // צילום: רויטרס

הודעתו של מזכ"ל נאט"ו, יינס סטולטנברג, אתמול (חמישי) כי טורקיה ויוון הסכימו למשא ומתן בחסות הברית הפיחה תקווה שהרגיעה במזרח הים התיכון נמצאת בפתח. עם זאת, התגובות הרשמיות שהגיעו היום הן מאתונה והן מאנקרה, בזמן שהשיחות בעיצומן לדברי מזכ"ל נאטו היום, המחישו כי הרוחות הלוהטות בין הצדדים יימשכו זמן מה.

"יוון שיקרו בנוגע להסכמתם למשא ומתן ללא תנאים מוקדמים", תקף שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו. פתיחת המשא ומתן מהווה נקודה משמעותית עבור אנקרה. המשימה הדיפלומטית הטורקית היא להגיע להסכם עם יוון, שלמעשה ינטרל את החוק הבינלאומי שקובע כי לכל אי יש מדף יבשת של 12 מייל. סוגיה זו משפיעה במיוחד בעקבות האי היווני קסטלוריזו, שנמצא הרחק מיוון היבשתית אך קרוב מאוד לאנטליה במרכז טורקיה.



מן העבר השני, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס דאג להעביר מסר תקיף. "אם רוצים להתחיל בשיחות להפחתת המתיחות במזרח הים התיכון - כדאי לטורקיה להפסיק עם האיומים", הבהיר מיצוטאקיס. בה בעת, היוונים פועלים בגזרה הדיפלומטית עם משימות משלהן. שר החוץ ניקוס דנדיאס צפוי לשוחח היום עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש על מה שמגדירים באתונה כ"הפעילות הבלתי חוקית של טורקיה".



"היונים שיקר, שר החוץ הטורקי צ'וושאולו // צילום: איי.אף.פי
"היונים שיקר, שר החוץ הטורקי צ'וושאולו // צילום: איי.אף.פי

בתוך כך, מי שמודאגת מהמתיחות במזרח הים התיכון היא ארה"ב. יחסי טראמפ וארדואן ידעו עליות ומורדות אבל מערכת היחסים בין המדינות היא משמעותית עבור כל אחת מהן. כמו כן, לארה"ב יחסים מצויינים עם יוון - כולל כוחות אמריקניים בבסיס בעיר אלכסנדרופולי, לא הרחק מן הגבול היבשתי עם טורקיה. לכן, היועץ לביטחון לאומי רוברט אובריאן, שבימים ראשון ושני עסק בהסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות, נאלץ לעבור במהרה לטיפול בסוגיית המתיחות בין אנקרה לבין אתונה. 

היועץ אובריאן שוחח אתמול טלפונית עם דוברו של הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן, אברהים קאלין, שטען בפניו: "אנחנו לא מעוניינים בהסלמה באזור. אנחנו תומכים במודל שבו כל אחד מהצדדים במזרח הים התיכון יוכל להתחלק באופן הוגן באזור ובמשאביו".

"במקרה הטורקי-יווני, עצם המשא ומתן הוא נושא לדיון. טורקיה רוצה לגרור את אתונה לדו-שיח וזהות המתווך לא משנה כלל. ואילו יוון, רוצה למשוך את אנקרה לבית הדין הבינלאומי שהרי החוק הבינלאומי לצידם", אומר ל"ישראל היום" ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובאוניברסיטת תל אביב.  

לדברי החוקר הבכיר, "החוק הבינלאומי 'חונק' את כל הטענות הטורקיות. שינוי יכול להתבסס אך ורק על חתימה פוטנציאלית של יוון על מסמך שמסכים עם סעיפים שמנוגדים לחוק הבינלאומי. לכן, מבחינת הטורקים, כל מסגרת שתתווך בינם לבין היוונים, משרתת את מטרתם באופן נפלא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר