"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההורים זועמים: "תחזירו את הילדים לשגרה"

הורים לתלמידי כיתות ה'-ו': "הפקירו את הילדים, הפערים גדלים" • חלק מהתלמידים לא הוזמנו לפתיחת השנה • משרד החינוך: "ניתן מענה לימודי ורגשי"

,עודכן
צילום: יהודה פרץ - ארכיון // אביב, יעל ולביא מרחובות לומדים מהבית עם אמם

המתווה של משרד החינוךקובע כי כיתות ה' ומעלה ילמדו מינימום יומיים בבתי הספר ובכל שאר הזמן בלמידה מרחוק. לטענת ההורים, הדבר יוצר פערים בין רשות לרשות ואפילו באותה העיר.אלא שמה שעוד מפריע להם, שהתלמידים בכיתות ה'-ו' כלל לא הוזמנו לפתוח את שנת הלימודים בבית הספר, גם לא במפגש צנוע.

צילום: יוני ריקנר, משה בן שמחון, פז בר, Newsenders

אמא לתלמיד ברחובות סיפרה: "הילדים אמורים ללמוד רק בימי רביעי ושישי, אך מבחינת המערכת זה שהתחילה שנת הלימודים זה לא רלוונטי. במקום זה עשו להם זום של פתיחה". אלא מה שמטריד אותה זה הפערים: "בתי ספר אחרים קיבלו דברים אחרים, זו שיטת מצליח של העירייה וחבל כי זה אמור להיות אחיד. הפערים גדלים, התלמידים האלה הולכים להתחרות על אותם מקומות בחטיבות ביניים, כיוון שהציונים קובעים ויש מבחני כניסה. פשוט מפקירים אותם".

"היום הראשון ללימודיםולא הביאו אותם אפילו לטקס קצר, גם לא לפגישה אחר הצהריים עם המורה - פשוט כלום", אמר אבא לתלמידה בכיתה ו' בעיר בצפון הארץ. "איזה מן דבר זה שתלמידים בגיל הזה לומדים רק יומיים בשבוע, שאחד מהם הוא יום שישי? אנחנו פשוט זועמים".

על פי המתווה, הרשויות מחויבות להביא את התלמידים לשני ימי למידה - אך גם לחמישה ימים אם יש את המשאבים, הכיתות והמורים לעשות זאת. המתווה,כפי שכבר כתבנו רבות, יוצר פערים, בטח בקרב כיתות ה'-ו', כיוון שיש ערים שמביאות את התלמידים ללמוד בצורה פרונטלית לארבעה ואפילו חמישה ימים בשבוע, וכאמור, מנגד יש ערים שבהן תלמידים אלו ילמדו רק יומיים.

שר החינוך גלנט על פתיחת שנת הלימודים בצל הקורונה // צילום: משרד החינוך

באחת הערים בשפלה גילו ההורים כי בתי ספר רבים הצליחו למצוא פתרונות יצירתיים ולאפשר לכיתות ה'-ו' ללמוד בקפסולות 5-4 ימים בשבוע, בזמן שהם נותרו מאחור עם יומיים למידה בלבד: "אין סדר יום, אין מפגש חברתי, ונוצרים פערים לימודיים משמעותיים, בפרט לקראת העלייה לחטיבת הביניים", מספרת אמא לתלמיד בכיתה ו'. "אנו קוראים למשרד החינוך להחזיר את התלמידים לקו השפיות, לפתור את הבעיה מול ההסתדרות ולהחזיר אותם לשגרת למידה שפויה".

במשרד החינוך ציינו כי כ-90% מתלמידי כיתות ה'-ו' ברחבי הארץ לומדים יותר משלושה ימים בשבוע. במקומות שבהם לא התאפשר הדבר, המשרד יפעל בשיתוף עם בתי הספר כדי לתת את המענים אם יצטברו פערים לימודיים ורגשיים. עוד ציינו כי המשרד הקצה לטובת מענים רגשיים יותר מ-100 מיליון שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר