ב-14 בדצמבר 2000 זאת היתה מפית. קרלס רשאק שרבט עליה חוזה ראשוני, ליאו מסי חתם, ובאותו יום השתנתה ההיסטוריה של ברצלונה ושל הכדורגל. הילד מרוסאריו הצטרף ללה-מאסיה, ב-2004 ערך בכורה בבוגרים, ומאז ועד היום שיחק ב-737 משחקים שבהם כבש 634 שערים וזכה ב-34 תארים.
עם הזמן הפך מסי לפנים של בארסה. לסמל. הוא עלה לראש טבלת הכובשים של המועדון, לבעל מספר התארים הגבוה מאז ומעולם, למילה מקבילה. כל כך מקבילה, שגם ברגעים הקשים - והיו שניים כאלה זכורים ב2014- ו-- 2017 הארגנטינאי נשך שפתיים ונשאר נאמן למועדון שבו גדל. כל כך מקבילה, שהיה צריך פקס רשמי, עם חתימה ותאריך וערבות משפטית, למען הסר כל ספק, כדי שאפשר יהיה להאמין שלאו מסי רוצה לעזוב את ברצלונה. לחתוך. להיפרד. לקחת את הכישרון שלו למקום אחר. הילד הגיע על מפית, הגבר רוצה לעזוב בפקס.
תארו לכם את הסצנה: משרדי ברצלונה. צפצוף. התקבל פקס. מישהו לוקח אותו לידיו ומתחיל לקרוא. זה ממסי. הוא רוצה לעזוב! בחינם! צעקות? בכי? היסטריה? סביר להניח שהכל מהכל ועוד.
אלא שלפקס הזה חלק חשוב בעלילה. כי ,Burofax בשמו הרשמי, הוא שירות ספרדי שמאפשר לשלוח מסמכים שקבילים בבית המשפט. הוא מוכיח תאריך שליחה, קבלה, מוען ונמען. בין ברצלונה למסי מתנהל ויכוח לגבי השחרור של השחקן - עורכי דינו טוענים שהוא רשאי להשתמש בסעיף המאפשר לו להשתחרר מהחוזה בתום כל עונה בתשלום קנס סמלי, בעוד שברצלונה טוענת שהעונה הנוכחית הסתיימה ביוני.
ליאו מסי. הילד הפך לגבר שרוצה ללכת // צילום: אי-פי
בצד של מסי בונים על זה שנגיף הקורונה דחה את סיום העונה לחודש אוגוסט - ולכן תאריך השליחה והקבלה קריטיים. הפקס הזה חשוב משפטית, והוא לא פחות חשוב מעשית. כי הפקס הזה, דף לבן עם מלל, הוא האסימון. מסי רוצה לעזוב. אין דרך חזרה, אין פתח לשיח. תקראו. תפנימו. נגמר.
אמביציה ומזומנים
זה כנראה נגמר. רק כנראה, כי הנשיא ג'וספ ברתומאו מעוניין לשוחח עם מסי ולנסות לשכנע אותו אחרת, אבל בכל מקרה זה לא יהיה הסוף. חור גדול ייפער תחת רגליה של ברצלונה במידה שמסי ילך, אבל מספר 10 ימשיך לשחק. במקום אחר, בחולצה אחרת. הוא יכדרר, יבעט, יכבוש ואולי אף יחייך. הטרגדיה תהיה של בארסה, הפנטזיה של כל השאר.
ברשתות החברתיות היו כבר מי שמיהרו להגשים את החלום - החל מקבוצות ליגה ג' אצלנו ועד לפלומיננסה בברזילראו ש"הציגו" את הארגנטינאי בחולצתן - אבל אף שמסי עשוי לעזוב בחינם, הוא ממש לא זמין לכל. מדובר עדיין בגדול שחקני תבל, שש פעמים זוכה כדור הזהב, ובמשתכר הגבוה בעולם, והחבורה שמסוגלת לקלוט אותו היא מצומצמת, קטנה ועשירה. יעדים רומנטיים כמו קבוצת ילדותו ניואלס אולד בויס נראים כרגע כלא רלוונטיים. כך גם יעדי סוף קריירה כמו ,MLS סין וכו'. אלה, אם וכאשר, יגיעו בהמשך.
אוהד בארסה עם דגל אנטי ברתומאו. האוהדים פרצו אתמול לקאמפ-נואו // צילום: רויטרס
כרגע, מסי רוצה לנצח. שוב. לא עוד הפסדים כואבים כמו ה-2:8 לבאיירן, או אלה לליברפול ולרומא. הוא יחפש יעד שיבטיח לו תחרותיות, סדר, אמביציה. וכאלה, שגם יש להם את הכסף לשלם לו שכר, אין המון. על פי דיווחים, מנצ'סטר יונייטד בעניין, גם אינטר, ולאחרונה פרסמה עיתונאית ארגנטינאית מקורבת לפרעוש שבקרוב יחלו דיונים עם פ.ס.ז'.
ועדיין, ההיגיון הבריא מצביע על מנצ'סטר סיטי כאופציה הריאלית ביותר. איחוד של פפ ומסי, מה יותר סביר מזה? ב-ESPN פרסמו שהאנגלים יציעו חוזה לשלוש שנים, שלאחריהן יהפוך שותף בניו יורק סיטי מה-MLS ויהיה שגריר הקבוצה.
בספרד טוענים שמסי רמז לסיטי שהוא יבוא אם פפ יאמן את הקבוצה בשנים הקרובות, ולפי דיווח אחר, השניים כבר שוחחו לפני שבועיים בטלפון. בינתיים, בארגנטינה טוענים שמסי יתייצב ביום ראשון לבדיקות הקורונה של בארסה וביום שני לפתיחת האימונים, ונדמה שניאלץ להמשיך ולהמתין להודעה רשמית וסופית. בעל פה, בכתב או אולי בפקס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
