האלבום החדש של הקילרז חי ובועט

צליל מוכר של סינתיסייזר אייטיזי פותח את ‭ ,"Imploding the Mirage" ‬אלבומם השישי שלהקילרז, והוא לא הדבר המוכר היחיד שאסופת השירים הזו מציעה. מי שעוקבים אחר הלהקה הזו מאז הוקמה לפני ‭ 19‬שנה, ודאי יזהו בשניות את הסאונד הכה מובחן שלה כבר משניותיהם הראשונות של שירים כמו ‭ ."My Own Soul's Warning"‬זהו צליל מלא, עשיר, גלאמי מאוד, אפילו דרמטי. והוא נמצא בכל אחת מרצועות האלבום הזה, שיש מי שרואים בו האלבום המוצלח ביותר של ההרכב מזה ‭14‬ שנים.

אחרי עשור שנים של אלבומים די בינוניים, ניכר שברנדון פלאוארז והחברים החליטו להעלות הילוך. אולי זו הקרבה לגיל ‭ 40‬ שהציתה בו אש מחודשת. אולי היתה זו, כפי שהוא עצמו אומר בראיונות, האזנה לאלבום האחרון של להקת ואמפייר וויקנד, שהעניקה לו את ההשראה שפעם הוא היה מקבל מהסטרוקס.

•איחוד האמירויות מציעה: ממתקי תרבות

כך או כך, כשהם סוגרים את העשור השני לקיומם - פלאוארז וחבריו הוציאו אלבום חי, בועט, מלא כוונה ונוטף רגש. הוא רצוף שירים "גדולים" כמו ‭ "Blowback"‬ההמנוני ו-"‭"Runnig Towards A Place‬ הפומפוזי, וכולו מעין מחוות ענק לפזמונים הענקיים שהיו הופכים להיטים משנות ה-‭80‬ ליצירות גדולות וזועקות ובהמשך לקלאסיקות.

על עזיבתו של הגיטריסט הוותיק דייב קיונינג הם מצליחים לחפות באמצעות שורה של אורחים מעניינים. לינדזי בקינגהאם, איש להקת פליטווד מק, חתום על סולו הגיטרה ב-"‭"Caution ‬ (הטוב שבשירי האלבום). הזמרת קיי די לאנג תורמת מקולה ב-"‭"Lightning Fields‬ קטע שמרגיש כמו הומאז' לפיטר גבריאל. אפילו אדם גרנדוסיאל, האיש מאחורי ההרכב ‭ The war on‬ ,drugs‬ מצטרף לחגיגה, באלבום שכולו חגיגת סינת'-פופ, ניו ווייב ורוק אצטדיונים מהסוג שפשוט לא עושים פה יותר. "בייבי, אנחנו זן נכחד" הם שרים בעצמם ב-"‭."Dying Breed‬ וואלה צודקים.

Imploding the Mirage", The Killers"