"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקדים: פונדקאות בחו"ל לא תחייב הליך אימוץ של הילד

בית המשפט לענייני משפחה: אם שנעזרה בפונדקאית בארמניה תוכל לקבל צו הורות על בתה • בא כוחה: "אין סיבה שהאב הביולוגי יוכר, והאם תצטרך לאמץ"

,עודכן
צילום: GettyImages // של מי הילד הזה?

תקדים: בית המשפט יכיר באמהות של אישה ישראלית, שהביאה לעולם ילדה בעזרת פונדקאית בחו"ל, בלי שתצטרך לעבור הליך ארוך של אימוץ.

בכך קיבל בית המשפט לענייני משפחה בר"ג את תביעתם של בני הזוג, שהוגשה באמצעות עו"ד מאיר רובין, ודחה את טענת באת כוחו של היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט קבע כי האישה תוכל להתחיל בהליך לקבלת צו הורות.

תחילתה של הפרשה כאשר בני הזוג ערכו הסכם פונדקאות בארמניה, ולאחר מכן האם הפונדקאית בארמניה הרתה מזרעו של האב ומביצית של תורמת אנונימית. בהתאם לחוק המקומי, התינוקת נרשמה כילדתם של ההורים המיועדים. לעומת זאת, בישראל, נרשם רק האב כהורה הביולוגי, לאחר שעבר בדיקת רקמות, ואילו האם נדרשה, בהתאם לנוהל, לעבור הליך של אימוץ. יצוין כי כאשר הסכם הפונדקאות נחתם בארץ, החוק קובע כי ההורים המיועדים יוכרו לאחר הלידה כהורים של התינוק, בלי שיהיה צורך בבדיקת רקמות או בהליך אימוץ.

נציגי הפרקליטות התנגדו לתביעה וטענו כי הליך האימוץ נדרש כדי למנוע טענות מגורמים בחו"ל בדבר זהות הורי הילדה.

השופטת תמר סנונית־פורר קבעה כי הפתרון המשפטי הנכון אינו הליך נוסף של אימוץ. בין היתר, היא הסתמכה על חוק הפונדקאות הקובע כי האם המיועדת היא האם, בין שמדובר בביצית שלה ובין שבתרומה.

לפי נתוני משרד הפנים, בשנים האחרונות נולדו קרוב ל־1,000 תינוקות בהליך פונדקאות בחו"ל. לדברי עו"ד רובין, באמצעות חברת "מנור מדיק", המבצעת פונדקאות בארמניה ובגאורגיה, טופלו בשלוש השנים האחרונות כ־60 זוגות, כמחציתם נזקקו לתרומת ביצית.

"מדובר בהחלטה תקדימית. למרות התעקשות היועץ המשפטי לממשלה לפנות להליך אימוץ, בית המשפט קובע מתן צו לאמהות", אמר עו"ד רובין.

הוא הדגיש כי "יש פה עניין רגיש מאוד. מדובר באמהות המנסות שנים על גבי שנים להיכנס להריון. כשסוף סוף הן זוכות לחבוק תינוק, באה מדינת ישראל ואומרת להן 'את לא אמא, את צריכה לאמץ את התינוק'. זה בלתי נתפס".

לדבריו "אין שום סיבה שהאב יקבל את האבהות והאם תצטרך לאמץ. יש הרבה זוגות שיושבים על הגדר, שהמילה 'אימוץ' מרתיעה אותם מלהתחיל בתהליך של פונדקאות. כעת ניתן להם פתרון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר