בדרך לסיום הגל השני? "קטן משמעותית החשש מקריסת בתי החולים"

"אין צורך לבצע צעדי החמרה נוספים", כך קובע דו"ח שפורסם היום (שישי) בידי קבוצת פרופסורים מהאוניברסיטה העברית שחוקרת אחר התפשטות הקורונה בישראל.

בדו"ח נכתב שמקדם ההדבקה – קצב הנדבקים לכל חולה, ירד מתחת לנדבק אחד על כל חולה ומגמת הירידה שלו מתחזקת. חשיבות מקדם ההדבקה כמדד לבדיקת התפשטות הקורונה הוזכרה על ידי הממונה על הקורונה, פרופ' רוני גמזו, במסיבת העיתונאים שערך השבוע.

הדו"ח המלא של חוקרי האוניברסיטה העברית

עוד נכתב בדו"ח כי הצעדים שננקטו להגבלת המגפה ב-5 ביולי וב-17 ביולי (אותן מגבלות שהטילה הממשלה –א"ג) הובילו לירידה משמעותית בקצב ההדבקה והתייצבות במספר המאושפזים. "המגמה החיובית מתחזקת והחשש ממצב של אי ספיקה בבתי החולים מתרחק משמעותית", נכתב.

עוד בנושא:

•מניין הנפטרים עבר את ה-500

•האם לחלק מהאנשים יש חיסון טבעי לקורונה?

•נמשכת הירידה במספר בדיקות הקורונה

עוד נקבע כי בשבועות הקרובים צפויה תמותה של עוד כ-200 חולים עקב גל התחלואה בחודש יולי. נכון להבוקר, על פי משרד הבריאות, ישנם כ-509 נפטרים סך הכל מהנגיף מאז פרוץ המגפה.

מסקנת החוקרים היא שהשיפור ברמת התחלואה הושג כתוצאה מאיסור ההתקהלויות. "בכך ישראל הצליחה להימנע מסגר מלא מרות התפרצות רחבת היקף", נטען. עם זאת, החוקרים הוסיפו כי מספר הנדבקים עדיין גבוה ולכן קיים עוד חשש מהתפרצות משנה.

מרכז הידע הלאומי: "בדיקות ייחודיות בנתב"ג"

במקביל לכך, מרכז המידע והידע הלאומי למאבק בקורונה הוציא היום מסמך בו הוא ממליץ למדינה לשלב יחד עם בדיקות המעבדה מסוג PCR שנעשות היום, ושמגיעות לרמת דיוק גבוה מאד, בדיקות שטח בשיטה נוספת קלה יותר שמגיעות לתוצאות זיהוי הנגיף תוך חצי שעה ברמת דיוק של 80 אחוז לפחות.

מדובר בשיטה שבמסגרתה הדגימה הנלקחת מהאדם מוכנת לחומר שיודע לזהות קטע מהווירוס ולייצר תהליך במסגרתו התמיסה משנה צבע, זוהרת או הופכת את התרבית לעכורה. כל שינוי בתמיסה יילמד על הופעת הנגיף, על ידי זיהוי של חלק ממנו ולא של כולו, ויהווה אינדיקטור לשאלה האם האדם נשא של הקורונה או לא.

התהליך של הבדיקה הנקראת בדיקה איזותרמית, אינו מצריך שימוש במעבדה וכלים מיוחדים כלומר הוא אינו מצריך ידע, כך שלמעשה ניתן לבצע אותה בשטח ללא ציוד רב על ידי מתנדבים שלא עברו הכשרה רפואית נרחבת. מבחינה זו היתרון של השיטה הזו הוא בכך שניתן להרחיב את כמות הבדיקות המערכת בישראל כל יום מבלי להעמיס על המעבדות שיכולת הקיבול שלהן היא קבועה וללא הקמת מעבדות חדשות לא ניתן יהיה לבדוק כמות עצומה של בדיקות, למעלה מ-100 אלף, כל יום.

חשוב לציין כי רמת האמינות של הבדיקה אינה מגיעה לרמת מעבדה אך היא עולה על 80 אחוז ובבית הלבן למשל משתמשים בה במסגרת הבדיקות שנערכות לאורחים במתחם. החברה שמפיצה בדיקה אמינה כזו בארה"ב היא חברת אבוט שהשיקה בדיקה בשם NOW-ID.

יש לציין כי מרכז המידע והידע לא ממליץ להסתמך על הבדיקה הזו בלעדית אלא במקרים של צורך בהפעלת המשק כמו הפעלה מחדש של נתב"ג ומקומות עבודה שזקוקים לתוצאות מהירות. בחברה מאמינים כי יצליחו לייצר בדיקה אפילו טובה יותר וכי יגיעו אפילו לרמה של 90 אחוז. כך או כך שילוב של בדיקה כזו יאפשר לדעת מרכז המידע והידע למאבק בקורונה להחזיר את המשק יותר לפעולה גם במקומות סגורים.