בכל זאת הגענו למרות הכל

דבר ממש לא מובן מאליו קרה אתמול - עונת הכדורסל בישראל הגיעה לסיומה. ההישג הגדול של הליגה הישראלית, מעבר לכל היבט מקצועי, הוא בעצם קיומה. ההישג היותר גדול - שהגיעה לסיומה על הפרקט.

כל השאר זה בונוס, והיה בונוס גדול - כמעט חודש וחצי של אקשן ועניין ברמה גבוהה מהמצופה, וגם מחויבות וגישה מצוינת מצד השחקנים. כמילות השיר של להקת כוורת: "בכל זאת הגענו למרות הכל".

להזכירכם, באמצע חודש מארס הליגה הזו היתה מרחק הודעה רשמית מסיום. והנה, הגענו לסוף חודש יולי והליגה הסתיימה בפיינל פור אחרון (מהעונה הבאה חוזרים לסדרות) ולא שגרתי מול יציעים ריקים במקום מול 20 אלף צופים בשני ערבים.

כשהחליטו לחדש את המשחקים היתה המון סקפטיות מסביב. טענו שקיים סיכוי גדול שהליגה לא תגיע לסיומה ושהשחקנים לא יעמדו בתנאי הבידוד. אמרו שהרמה תהיה נמוכה, שהזרים לא יגיעו ושאלה שכן יהיו גרועים. סברו שחזרת הליגה תוביל לגל פציעות, שבלי קהל זה לא ילך, שלא יהיה עניין, ואפילו קראו לזה "ליגת קיץ".

בפועל, בהחלט היו תקלות, אבל למרות שזה לא עבר מושלם - וגם נהנינו ממזל גדול בדרך - הציפיות השליליות התבדו ברובן הגדול וזו ממש לא היתה ליגת קיץ. הרמה היתה טובה מהתחזיות והעניין היה רב (למרות שהבית העליון היה די משעמם). לא רק שהגיעו זרים, רובם היו ברמה סבירה פלוס וחלק ברמה גבוהה (הנקינס, אוליבר, פארגו, אפשואו, דיוויס). פציעות היו, אבל במינון נמוך משחששו. מחויבות השחקנים היתה גדולה ושמירתם על ההגבלות, למעט מקרים בודדים, היתה מופתית.

מצטייני העונה. טוב שהיה מי שהתעקש // צילום: אלן שיבר

חשש מתקלה שתוריד הכל לטימיון - התבדה, ואפילו המרוץ נגד הזמן בעקבות העלייה בתחלואה בארץ עבר בסופו של דבר בהצלחה.

טוב שהיה מי שהתעקש, שכן אין ספק שההחלטה לחדש את הליגה היתה מוצדקת. מעל הכל, הכדורסל ניצח בגדול ועשויה להיות לכך השפעה חיובית על העתיד בתקופה קשה זו. תעודת כבוד לליגה.

צריך לזכור ששלוש ליגות בלבד חזרו לשחק אחרי פגרת הקורונה הכפויה (ספרד וגרמניה חזרו בטורנירים מקוצרים) והישראלית היתה הארוכה ביותר, נגמרה הכי מאוחר וכתוצאה מכך היתה הרבה זמן ליגת הכדורסל היחידה שמשוחקת. כמו כן, זו היתה הליגה היחידה שהביאה בחשבון את תוצאות טרום הקורונה וששיחקה בסיכומו של עניין עונה כמעט מלאה.

ים מדר. כמעט הצליח לגנוב את ההצגה // צילום: אלן שיבר

היו אפילו בונוסים תוצרת התקופה: לא מעט שחקנים השתדרגו וקיבלו דחיפה גדולה, וגם נהנו מחשיפה מטורפת כשפתאום הליגה החלה להיות משודרת בארה"ב ובקנדה, ומאות התחברו לשידוריה באתר המינהלת.

המציאות עולה על כל דמיון

ב־21 ביוני הליגה יצאה אל הלא נודע ל־37 ימים בפרק ב' עם 58 משחקים. זו היתה העונה הארוכה ביותר שהיתה בארץ והיא נמשכה 10 חודשים ברוטו, כולל הפסקה של לא פחות מ־12 שבועות.

שבעה משחקים מתוכננים לא שוחקו, וכאן היה המזל הגדול. כזכור, לפני פתיחת המחזור האחרון של הליגה הרגילה התגלה מקרה הדבקה באילת, אבל המזל היה כפול: המשחק בין הפועל המקומית לעירוני נהריה לא קבע כלום ולכן ניתן היה לבטלו, ומכבי אשדוד כבר ירדה ליגה, מה שהפך את הפלייאוף התחתון למיותר ואפשר את ביטולו.

האריסון בגמר הפלייאוף. הזרים דווקא הפתיעו לטובה // צילום: אלן שיבר

עכשיו דמיינו לכם תסריט אחר, לא כזה דמיוני: המשחק באילת מכריע לגבי העפלה לפלייאוף של אחת הקבוצות או שהפלייאוף התחתון קובע יורדת. אם אחד התסריטים או שניהם היו מתממשים היתה נוצרת כאן תסבוכת אדירה שהיתה מאיימת על המשך הליגה. לפעמים, כל מה שצריך בחיים זה קצת מזל.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות