"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקלה טכנית או טעות אנוש?

הטייסים לא דיווחו על תקלה לפני התרסקות המסוק הקטלנית אמש • הפרשן לענייני תעופה אהרון לפידות מסביר

,עודכן
צילום: דורון פרסאוד // אהרון לפידות מאולפן "ישראל היום"

בהתרסקות מסוק קטלנית הלילה בכביש 3 שבדרום הארץ נהרגו שני טייסים של חיל האוויר. פרשננו לענייני תעופה וסגן העורך של "ישראל היום" אהרון לפידות שופך אור על התאונה הטרגית.

צילום: דורון פרסאוד, צילומי ארכיון: פז בר, דובר צה"ל, מגישה: דניאל רוט

התאונה טרם נחקרה. שרידי המסוק נמצאו רק לפני שעות אחדות ויש להשאיר את הזמן לצוות תחקור התאונות בכדי לוודא מה באמת קרה שם. אבל, ישנם כמה סימנים בשטח שמעוררים סימני שאלה.

המטוס נמצא בחלקים גדולים, פירוש הדבר שהתאונה ארעה לא מגובה רב מאד ולא במהירות גבוהה מאד. אחרת, אם הפגיעה בקרקע הייתה באנרגיה גבוהה, מגובה רב ובמהירות רבה, סביר להניח שהחלקים היו יותר קטנים והיו מתפזרים על פני שטח גדול יותר.

הדבר החשוב לחקירת התאונה זה העובדה שהטייסים לא דיווחו בקשר על תקלות. זאת אומרת, או שהתאונה תפסה אותם בהפתעה מוחלטת או שהקטלניות של התקלה שגרמה לתאונה הייתה כזאת, שפשוט ניתקה את כל אמצעי הקשר של המסוק ולא אפשרה להם לתקשר.

בתאונות קודמות, גם אם הייתה שנייה וחצי בין גילוי התאונה לבין ההתרסקות על הקרקע, הטייסים הספיקו לדווח עליה בקשר. בתאונה בקיבוץ גניגר ב-2008, שגם שם התרסק מסוק קוברה, הטייסים כן הספיקו לדווח על התקלה.

מסוק הקוברה, שנקרא גם מסוק הצפע, נבנה כלקח ממלחמת וייטנאם. מדובר במסוק קרב קשוח, שהשתתף מאז מלחמת לבנון הראשונה בכל המבצעים. המסוק מאד מתאים לסוג הפעילות המבצעית שמנהל כיום חיל האוויר בעזה, בלבנון ובמקומות אחרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר