"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בדרך לחיסון: ניסוי חסר תקדים בבריטניה

אוניברסיטת אוקספורד מתכוננת לניסוי לא שגרתי במסגרתו יודבקו מתנדבים בריאים בנגיף הקורונה על מנת לקצר את תהליך פיתוח החיסון למחלה

,עודכן
פיתוח החיסון באוניברסיטת אוקספורד // צילום: איי.פי // פיתוח החיסון באוניברסיטת אוקספורד // צילום: איי.פי

חוקריםבאוניברסיטת אוקסופרדצפויים להתחיל היום (ראשון) ניסוי דרמטי בבני אדם, שהתנדבו לניסוי, במסגרתו הם יחשפו בתנאי מעבדה למחלהת הקורונה ויטופלו בחיסון שפיתחה האוניברסיטה שלא נמצא בשלב הסופי שלו, כך דיווח הגרדיאן הבריטי.

למעשה מדובר בניסוי שנוי במחלוקת בתוך העולם המדעי מהסיבה הפשוטה שמדובר בחשיפת אנשים בריאים למחלה שאין עבורה כרגע תרופה ושהוכחה כקטלנית גם לאנשים צעירים. בדרך כלל יש טאבו מוחלט בעולם המדעי על מהלך מהסוג הזה, אלא שהקורונה פרצה את מחסום החשש וכעת עשרות מדענים, בהם חתני פרס נובל, קוראים לבצע ניסויי חיסונים שכאלו במקביל לחיסונים שנמצאים בשלב המחקר הסופי שלהם או על חיסונים שמצויים בפיתוח.



בכירים הקהיליה המדעית הבינלאומית דוחפים כעת לבצע ניסויים בבני אדם, זאת למרות שאין הוכחה חד משמעית כי החיסונים המפותחים יעילים כלפי המחלה וגם לא גורמים לנזקים לבני האדם. הסיבה לדחיפה הזו היא העובדה כי מחקרית מתברר שאנשים צעירים כמעט לא נפגעים מהמחלה ולכן חשיפה שלהם אליה אינה כה מסוכנת.

הפרסום שלהאוניברסיטהעל הצעד הדרמטי מגיע היום, יממה אחת בלבד לפני פרסום בבטאון המדעי Lancet, בו תדווח האוניברסיטה ככל הנראה על הצלחת החיסון שלה בשלב ראשון שלו בו שותפו כאלף בני אדם. ככל הנראה במעבדה הצליחו החיסונים שמתפתח האוניברסיטה ללמד את תאי הגוף כיצד להילחם במחלה.

למעשה בידי החוקרים חיסון שעבר גם את הפאזה השנייה והוא נמצא לא מזיק ככל הנראה למספר קטן של אנשים. לכן בדרך הטבע היה צריך כעת לגייס מספר גדול של אנשים לשלב בדיקה שלישי נרחב לראות שבאמת החיסון לא פוגע במערכות הגוף וגם נלחם במחלה אצל חולים.



משרדי החברה שנבחרה לייצר את החיסון // צילום: איי.פי
משרדי החברה שנבחרה לייצר את החיסון // צילום: איי.פי

אלאשבאוניברסיטהלא מחכים לתוצאות השלב השלישי אלא במקביל יחשפו אנשים שלא חלו אל המחלה ויטפלו בהם בחיסון שיש בידיהם. לדברי פרופסור אדריאן היל, מנהל מכון ג'נר באוניברסיטת אוקספורד, מספר: "המידע שיש לנו על הקורונה אומר שרק אחד מ-3,000 צעירים ייפגע בכליה שלו ויצטרך השתלת כליה כתוצאה מהניסוי. זה סיכון נמוך מאד והתועלת מהניסוי שלנו גבוהה מאד".

מה שלמעשה מבצעים כרגע החוקרים זו בדיקה של כמה מנות חיסון צריך יהיה לתת לגוף אנושי וכמה החומר שפותח יעיל בהזרקות. זאת במקביל לשלב שלישי בו יגויסו עשרות אלפי חולים מכל העולם לבחינת החיסון של האוניברסיטה. באופן הזה יהיה ניתן במקביל לדעת הן שהחיסון טוב וכמה מנות לתת ממנו עד סוף השנה.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר