"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הקהל שמגיע הוא גיבור התרבות בעיניי"

רמי הויברגר משחק בתיאטרון בין החלטה להתיר הצגות לסגירת אולמות • בראיון ל"שישבת" הוא מדבר על אהבת הקהל ועל בת זוגו • הראיון המלא מחר ב"שישבת"

,עודכן
צילום: פיני סילוק // הויברגר. "צריך להיות יצירתי בתקופה הזאת"

שבועיים בלבד חלפו מאז עלה רמי הויברגר על במת תיאטרון חיפה בתפקיד הראשי בהצגה "הנשים של ג'ייק", כשהוא מאושר ונרגש מהחזרה לתיאטרון אחרי שלושה חודשי הדממה, עד שבאה החלטת הממשלה שהורידה את המסך על עולם התרבות ושלחה אותו הביתה. לזכותו ייאמר שכבר בשיחה הראשונה שלנו הוא היה סקפטי, והעלייה בנתוני התחלואה הבהירה לו היטב שתכף סוגרים.

ארבע הצגות בלבד הספיק להציג המחזה של ניל סיימון, שגם היה הראשון בתיאטרון הרפרטוארי שחזר לשגרת קורונה ולצפייה עם מסיכות, מציג גם בפני הקהל אתגר לא פשוט לצד ריגוש ראשוני. "בהתחלה היה עצב גדול, ואז התחלתי לחשוב על דרך מילוט", מספר הויברגר שהציע להציג בגן הציבורי ליד התיאטרון, אך הגבלות ההתקהלות בחוץ טרפדו גם את היוזמה הזאת.

"אני מבין מה אסור, כולנו מבינים מה אסור. אבל בואו נדבר על מה שמותר. והעניין הוא לעשות, ועכשיו. אין פה מספיק חשיבה על מה שאפשר לעשות. צריך להיות יצירתי בתקופה הזאת. שמעתי אנשים מדברים על ספטמבר, אני הרבה יותר פסימי. אני לא רוצה לדכא את הקוראים, אבל נראה לי שאנחנו פה עם הגברת הזאת לפחות שלוש שנים. אני מאמין שהחזרה לתיאטרון תהיה בגלים. יחזירו, יסגרו. יחזירו, יסגרו. זה יהיה ככה עוד הרבה זמן. עם הזמן, נפסיק להתרגש מזה, נחיה חיים רגילים ונעשה דברים כדי לשמור על נכסים תרבותיים וחינוכיים.

"אני מעריץ כל אדם שהגיע לצפות בהצגה, אני עפר לרגליו, ואם הייתי יכול לחבק כל אחד ואחת, הייתי עושה זאת. הם גיבורי תרבות בעיניי, במיוחד הקשישים והקשישות, אנשים שנמצאים ברמת הסיכון הכי גבוהה, שיש להם מינוי בתיאטרון משנת 1961, ולא פספסו אף הצגה. מבחינתם, אם התיאטרון נפתח - הם שם. זה מדהים. הם כאילו אומרים לי: 'אתה מוצר צריכה, לא מוצר תפנוקים. אנחנו צריכים אוכל, וצריכים מזון לנפש. אז תביא לנו'. זה עשה לי ממש טוב".

עוד בנושא:

• השחקנים בבידוד, פתיחת הקאמרי נדחתה

• דרמה בקאמרי: הקורונה שלחה קאסט שלם לבידוד

• ההצגה חייבת להימשך

בראיון למוסף "שישבת" שיתפרסם מחר מדבר הויברגר לצד הכמיהה לבמה גם על הזוגיות והאבהות, על המקום הרגוע והמפויס שבו הוא נמצא כיום, בתקופה שהוא מגדיר כטובה ביותר בחייו, בעיקר בזכות האמנית דנה יהלומי, אשתו השנייה שעליה הוא מדבר בעיניים בורקות, כיאה לגבר מאוהב.

הקורונה גרמה לו לחשוב מחדש על המקצוע, על היחס של הממשלה לאמנות ולאמנים, אבל אל תבקשו ממנו לחשב מסלול מחדש, למרות העניין שגילה לרגע בגידול חיטה. "אני מרגיש שבמצב הנוכחי, אם לא ישמרו עלינו, על הקהילה העצומה של האמנים - לא נישאר במקצוע. הרוב יפרשו, חלק כבר פרש. למזלי אני מאמין שישתמשו בי בכל מקרה, אולי בתור השעון הדובר או פסוקו של יום. אבל מה עם מישהו שסיים בצלאל? מישהו שסיים ניסן נתיב? אם לא יחזיקו אותם, הם לא יישארו".

בראיון הוא מדבר גם על הסיכוי לקאמבק של "החמישייה הקאמרית". רמז: כמו הסיכוי להחזיר את "מבצע סבתא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר