"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אנו בעיצומו של אחד המשברים הקשים מאז השפל הגדול"

השלכות הקורונה: דו"ח ה־OECD בתחזית כלכלית מדאיגה במיוחד • "היקף איבוד המשרות העולמי הוא חסר תקדים וייקח יותר משנתיים להתאושש" • הזווית הישראלית: הצמיחה במשק תרד בשמונה אחוזים במקרה של סגר נוסף

,עודכן
צילום: יהושע יוסף // יותר ויותר מובטלים

בשורות מדאיגות:ארגון ה־OECD בתחזית כלכלית מבהילה, לאור התפשטות הקורונה.

"אנו בעיצומו של אחד המשברים הקשים מאז השפל הגדול, עם היקף איבוד משרות חסר תקדים, כשמדינות העולם מוכרחות לעשות הכל כדי למנוע את הפיכת המשבר התעסוקתי למשבר חברתי", נכתב בדו"ח הארגון שהתפרסם אתמול (שלישי).

על פי הדו"ח, במדינות רבות בארגון היקף שעות העבודה המצטברות בחודשים פברואר-אפריל היה נמוך פי 10 מאשר ב־3 החודשים הראשונים של המשבר הכלכלי של 2008.

התחזית לעתיד אינה מבשרת טובות: ב־OECD מניחים כי שיעור האבטלה הממוצע במדינות הארגון יסתכם עד סוף השנה לכל הפחות ב־9.4%, ובמקרה של גל שני, כפי שמסתמן כעת, הנתון יזנק ל־12.6%. זאת לעומת שיעור אבטלה של 5.3% בסוף 2019, טרום התפשטות הקורונה. בשנה הבאה צפויה אמנם התאוששות, אך גם כאן המספרים לא מלבבים: 7.7% אבטלה בתרחיש האופטימי, 8.9% בפסימי של גל שני. במילים אחרות, לעולם המפותח ייקח לפחות שנתיים אם לא יותר לשוב לרמות האבטלה של טרום הקורונה.

בנוגע לישראל, מספר המובטלים היה גבוה יחסית נכון לסוף אפריל - פי 7 מאשר לפני המשבר - אך בארגון מציינים כי מדובר בהצגה לא מדויקת של המציאות מאחר שרבים מהם היו מובטלים זמניים (חל"ת) ששבו לעבודה בחודשים מאי-יוני. ב־OECD חוזים כי שיעור האבטלה בישראל עד סוף השנה יסתכם ב־8% גם במקרה של גל שני - נמוך בכרבע לעומת תחזית הארגון לאבטלה הממוצעת במדינות הארגון.

שיעור המועסקים בישראל עד סוף השנה צפוי לרדת בשיעורים של 3.8-3.2 אחוזים, תלוי בחומרת התפשטות הקורונה. מדובר בנתונים טובים יותר מהממוצע ב־OECD - עם תחזית לירידה של עד 5% בשיעור המועסקים במקרה של גל שני.

ב־2021 צפוי שוק התעסוקה בישראל להשיב עובדים בשיעורים של 0.5-2.4 אחוזים - נתונים גבוהים דרמטית יותר מהממוצע ב־OECD ומשורת מדינות כמו גרמניה, אירלנד, דרום קוריאה, יפן, שבדיה ושווייץ.

בארגון גם חוזים כי הצמיחה בישראל תרד ב־6.2% במקרה של חזרה לשגרה ועד 8.3% אם יוחל סגר כללי נוסף. בשנה הבאה הצמיחה תחזיר 5.7% במצב אופטימלי, ורק 2.6% בתחזית פסימית. לשם השוואה, במקרה של סגר שני יצטמצם התוצר הממוצע של מדינות ה־OECD השנה ביותר מ־9% ובשנה הבאה יגדל ב־2.2% בלבד.

"מצב חירום כלכלי"

בתוך כך, נשיאות העסקים והמעסיקים - הארגון הגדול במדינה המייצג 80% מהמגזר העסקי - יצאה בקריאה לאוצר להכריז על "מצב חירום כלכלי" ולהזרים 100 מיליארד שקלים למשק. על פי התוכנית המוצעת, עובדים ימשיכו לקבל משכורת שתמומן בחלקה על ידי המדינה, וכל עסק במדינת ישראל יקבל פיצוי כספי מיידי מהמדינה, ופטור מוחלט מתשלומי ארנונה וביטוח לאומי.

נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, מסר: "רק תוכנית כלכלית אמיצה ונדיבה, יכולה למנוע את המשבר החברתי הגדול ביותר שידעה המדינה מאז הקמתה".

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, הוסיף: "אנחנו זקוקים ליותר אומץ בקבלת ההחלטות, שכן המצב הוא מצב חירום".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר